קופות בסופר בעבודה (למצולמים אין קשר לכתבה)
לבית משפט השלום באשדוד, הוגשה תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקלים, על ידי קופאית לשעבר בסניף של רשת שיווק גדולה באופקים, שטענה כי בגלל הנתבעת היא איבדה את מקום עבודתה בשני מרכולים בישוב תוך תקופה קצרה, ונאלצה לעזוב את העיר.
על פי התביעה, תחילתה של השתלשלות האירועים, הינה תביעה אותה הגישה התובעת כנגד הנתבעת, בשל אירוע שהתרחש במקום עבודתה הקודמת של התובעת, כקופאית ברשת שיווק אחרת בישוב. שם, לאחר שהתובעת שכחה את הקוד הסודי בכרטיס האשראי, החל בינה ובין התובעת שיחה במהלכה אמרה לה התובעת בין השאר "זה לא פעם ראשונה שמתלוננים עליך את ילדה זבל אם הייתי אמא שלך לא היית מדברת ככה". לאחר מכן החלה הנתבעת להשליך עליה את המוצרים שהיו בקופה.
בשל אותו אירוע במקום עבודתה החליטו לפטר את הקופאית והיא נאלצה לחפש עבודה חדשה. היא אכן מצאה כזאת, ברשת שיווק מתחרה באופקים, אלא שכמה ימים לאחר שהנתבעת קיבלה את כתב התביעה, היא הגיעה למקום עבודתה החדש של התובעת, כאשר היא נכנסת אל הסניף בצעקות וקללות, תוך כדי שהיא צועקת: "איפה הזונה הזאת? מה נראה לך שהיא הגישה נגדי? תראו מה היא הגישה נגדי?".
מנהלת הסניף, אשר הייתה הממונה הישירה של התובעת, פנתה אל הנתבעת כדי להבין על מה כל הצעקות ומדוע הנתבעת נכנסת ברוח סערה אל מקום עבודתה של התובעת, ומפרה את שלוותם של שאר הקונים במקום. לפי כתב התביעה, בתגובה החלה הנתבעת לצעוק לעבר המנהלת: "איך את מעסיקה אותה? פיטרו אותה, היא הוציאה את השם של הבן שלי מהפה שלה, וניסתה להשפיל אותי. אלוהים ישלם לה על המעשים שלה".
בתביעה צוין כי הדבר מתחבר גם אל פוסטים בפייסבוק אותם כתבה הנתבעת, ולפיהם היא רוצה לגרום לתובעת לחזור לגור בתל אביב. עוד נכתב כי כאשר התחילה התובעת את עבודתה החדשה, הנתבעת ביקשה כי מה שארע בבעבר ימשיך לרדוף אותה והיא ניסתה למנוע מהתובעת לפתוח דף חדש במקום אחר.
בעקבות מקרה זה ובעקבות ההתנכלות של הנתבעת, עזבה התובעת את אופקים והעתיקה את מגוריה לתל אביב.
