מועד ההרשעה: שנת 2014

מה הוא עשה:

אסתרקין, יחד עם מנהל המועדון ליאור ברכה  ועובד נוסף, ביצעו בשתי קטינות מעשים מיניים, בשעה שאלה היו במצב שיכרות כבד. השלושה ניצלו את מצב השכרות של הקטינות, שמנע מהן לתת הסכמה חופשית, וביצעו בהן ביחד את עבירות המין, כל אחד לפי חלקו.

אסתרקין וחבריו הגישו משקאות אלכוהוליים רבים לנערות ,שהגיעו למועדון בשעת בוקר מוקדמת, והשקו אותן עד שהגיעו למצב שבו הן היו שתויות באופן ניכר. בשלב מסוים אחת מהן אף היתה שיכורה ברמה של על סף איבוד הכרה. אז ביצעו בהן מעשי אונס, מעשי סדום ומעשים מגונים, תוך תיעוד וצילום המעשים.

בין השאר, אסתרקין הוביל את אחת הקטינות לשירותים בעודה שתוייה באופן ניכר, התנשק והתגפף איתה וביצע בה מעשי סדום: החדיר את איבר מינו לאיבר מינה ולפיה, ולאחר מכן החדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה תוך שהוא גורם לה כאבים וחבלות. כתוצאה ממעשיו נגרמו לה פצעי קרע בפי הטבעת, אדמומיות ופצע שפשוף באיבר מינה, דימומים תת עוריים ופצעי שפשוף בידיה, ברגליה ובגבה.

עם סיום מעשיהם, הוציאו אסתרקין וחבריו את הנערות אל מחוץ למועדון, והשאירו אותן מוטלות על מדרגות בניין סמוך. הן נמצאו במצב הכרה מעורפל ובלבוש חלקי על ידי עוברי אורח, כשהן סובלות מחבלות.

העונש שקיבל: 6 שנות מאסר, 28 חודשי מאסר בפועל ופיצוי למתלוננות בסך 20 אלף שקלים.

עונש זהה נגזר על מנהל המועדון. על העובד הנוסף במקום, שהורשע בביצוע מעשה מגונה, נגזרו 22 חודשי מאסר.

מדברי השופטים:

• במעמד גזירת העונש הביעו השופטים גלעד נויטל, מאיר יפרח והשופטת גיליה רביד זעזוע מהתנהגות הנאשמים וכתבו: "מלבד עצם עבירות המין החמורות שבה, הרי שיש בה התעללות, חילול, ביזוי והשפלה מסלידים של הקטינות, כשהן שתויות ואינן יכולות להסכים כנדרש למעשיהם, והנאשמים כאמור ניצלו זאת למימוש מאווייהם.
• "בשום שלב של האירוע, לא הפסיק אותו מי מהנאשמים, אלא ההיפך הוא הנכון, כשכל אחד מהנאשמים לפי חלקו, נטל בהתרחשות חלק עד תום – עד לתום ההתרחשות המקוממת והמסלידה כאשר לאחר שהם ביצעו בקטינות את עבירות המין כאמור, בעוד הקטינות מעולפות והכרתן מעורפלת, הוציאו הנאשמים את הקטינות אל מחוץ למועדון, הניחו אותן על מדרגות בניין ברחוב יונה הנביא כאשר הן סובלות מחבלות וכאשר הן ללא נעליים וללא בגדים תחתונים. אז עזבו הנאשמים את המקום.
• "זהו נדבך נוסף בהתנהגותם הפסולה של הנאשמים" הוסיפו השופטים, "בנוסף לעצם עבירות המין החמורות שביצעו, מקומם כיצד איש מהנאשמים לא הביט לאחור – לעבר המתלוננות המוטלות חסרות אונים – ולא הזעיק עזרה, וגם ברגע זועק זה, לא ניצתה במי מהנאשמים דאגה וחמלה אל המתלוננות".