הם טורפים, הם מסוכנים, ואנחנו לא ניתן להם להישכח. האנסים ועברייני המין המורשעים הללו, גם אם יושבים כרגע בכלא, מחכים לרגע שבו יוכלו שוב להסתובב חופשיים בלי שאף אחד ידע או יכיר במסוכנות שלהם. המשטרה אולי מפקחת, אבל לפעמים אפילו השכנים הקרובים לא יודעים מי הוא הדייר החדש. בשביל זה אנחנו פה, עם הרשימה השחורה של האנסים ועברייני המין. נפרסם כל יום שם אחר ואת הסיפור שמאחורי הרשעתו, ונרכז את כולם במקום אחד כדי שלא ישכחו אף פעם, מי הם אותם אנשים שפירקו לרסיסים חיים של כל כך הרבה נשים.
שם: שלמה הראל, מעסה ממושב בית עזרא, בן 63 (בעת הרשעתו)
במה הורשע: אינוס, מעשים מגונים וניסיון למעשה סדום
מועד ההרשעה: שנת 2019
מה הוא עשה:
הראל ביצע את המעשים בצעירה בת 25 שהגיעה אליו לקבלת עיסוי בקליניקה. הצעירה הגיעה למקום, "מגע הקסם של שלומי" שבמושב בית עזרא, במטרה להקל על כאבים בכתפיה, כפי שהסבירה לו גם בטלפון. במהלך הטיפול, כשהיא לבושה בבגדים תחתונים בלבד ושוכבת על מיטת הטיפולים על בטנה, החל מקרב את איבר מינו כך שנגע בכפות ידיה. היא הסיטה את הידיים ותחבה אותן מתחת לגופה כדי להימנע מהמגע, אך הוא הוציא את ידיה, הניחן חזרה על המיטה, והמשיך מחכך בגופה את איברו. הצעירה, שהיתה המומה מהמתרחש, לא זזה ממקומה.
בהמשך עיסה את רגליה, אז עלה עם ידיו במעלה ירכיה, הכניסן מתחת לתחתונים שלה ועיסה את ישבנה. לאחר מכן, הסיר את תחתוניה, נגע בה באבריה האינטימיים וביצע בה מעשה מגונה, מעשה אינוס ומעשה סדום שלא בהסכמתה. בהמשך, אחז בכוח בידיה של המתלוננת ואילץ אותה לגעת באיברו. לאחר מכן, כשהיה הראל עירום, הוא הורה לה לשכב על הגב והחל לגעת בה בכל חלקי גופה ובאיבר מינה, ביצע בה מעשים מגונים שונים ומעשה אינוס. בכל אותו הזמן היתה הצעירה המומה ולא הגיבה.
בשלב מסוים, קירב הראל את ראשה של הבחורה לאיבר מינו במטרה להחדירו לפיה, אז אמרה שברצונה ללכת והחלה לרעוד ולבכות. הוא כיסה את גופה במגבת ואמר לה להירגע. היא התלבשה במהירות, יצאה מהחדר, שילמה לו על העיסוי ועזבה את המקום.
העונש שקיבל: 40 חודשי מאסר + פיצויים לקורבן בסכום של 50 אלף שקלים
מדברי השופטים:
- בפסק הדין כתב השופט שלמה פרידלנדר, שעמד בראש הרכב השופטים יחד עם השופטים נתן זלוצ'ובר ודינה כהן כי " על יסוד כלל הראיות שנותחו לעיל, ובעיקר לנוכח האמון המלא שנתתי בעדות המתלוננת, הנתמכת בראיות אודות מצבה הנפשי לאחר האירוע – הגעתי למסקנה שהיא חוותה את המעשים המינים שביצע בה הנאשם, כפי שתיארה בעדותה".
- "גרסתו של הנאשם" הוסיף השופט, "שלפיה המתלוננת, שהייתה זרה לו לחלוטין עד האירוע, בדתה נגדו עלילת שווא כה חמורה, מבלי שהיה לה כל מניע לעשות זאת – אינה סבירה בעיניי. לא השתכנעתי שהתנהגות המתלוננת הייתה תמוהה במידה המכרסמת במהימנותה, כטענת ההגנה. לחלקן נתנה המתלוננת הסברים שאני מאמין בכנותם".
- "לאור התרשמותי ממהימנותה ומתמימותה של המתלוננת" קבע השופט "במידה השוללת כל ספק סביר שמא מדובר בעלילה… ולאור חוסר האמון בגרסת הנאשם – לא נותר בלבי ספק סביר באמיתות גרסתה, ובכך שהנאשם ביצע בה את המעשים שעליהם העידה".