המקרה הטראגי של שירה איסקוב סגר בשבוע שעבר את הפרק הכמעט אחרון שלו, כשבית המשפט המחוזי הרשיע א תבן זוגה לשעבר, אביעד משה, לא רק בניסיון לרצח, אלא גם בהתעללות בחסר ישע ולמעשה גזל ממנו את הזכות לגדל את הילד, שאת אימו ניסה לרצוח.
עוד נשארה שאלת גזר הדין, וכמובן שיהיו ערעורים, אך בסופו של דבר בית המשפט אמר את דברו ומשה יבלה שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח. הילד יגדל עם אמו.
"הייתה כאן תחושה שמדינה שלמה עומדת מאחורי שירה איסקוב והדבר בא לידי ביטוי גם בהכרעת בית הדין", סיפר בסופ"ש עו"ד בן מעוז, פרקליטהשל איסקוב, למאור צור וברהנו טגניה בפודקאסט שלהם "קצה חוט". "כמה שבית המשפט מנותק מהעולם שבחוץ בסוף הדברים מחלחלים לשופטים. ללא ספק מדובר כאן ביום היסטורי, הכרעה תקדימית משני טעמים מרכזיים: אביעד מאבד את האפוטרופסות על הילד ושירה יכולה לצאת לדרך חדשה ולקבל את ההחלטות בכל מה שנוגע לילד באופן בלעדי. הדבר השני היא באמת ההחלטה התקדימית כשבית המשפט אומר היום ומרשיע את אביעד גם בהתעללות בחסרי ישע על אף שלא פגע בילד באופן פיזי"
על העבריין האלים, כמובן שלמעוז לא היו יותר מדי דברים טובים להגיד. "הוא למעשה דיבר בשני קולות. כשהוא ביקש להקל עליו הוא אמר שמתחרט על המעשים שלו, אבל אי אפשר באותה נשימה לבוא ולהאשים את הקורבן. בכלל הטקטיקה הזו של להאשים את הקורבן אף פעם לא עובדת בבית המשפט. זה תמיד נראה רע, זה תמיד נסיבה מחמירה בעונש, ואגב גם כשהוא יעמוד יום אחד בפני ועדת השחרורים זו אמירה משמעותית שיצטרך לדעת לעמוד מאחוריה".
טגניה: "אבל האם בסופו של דבר נקבע פה רשיון להורות? אתה חושב שסמכותו של בית משפט מחוזי להחליט החלטה כזו? שהאיש לא יהיה אבא יותר"
עו"ד מעוז: "זו חקיקה. התיקון שחל בה עכשיו בעקבות המקרה של שירה איסקוב, מקנה לבית המשפט הפלילי כבר בהליך הפלילי את הסמכות. למה למעשה היינו במתח לקראת הדיון היום? למה שירה כל כך התרגשה לשמוע שמדובר בניסיון לרצח ולא בעבירה של חבלה חמורה, כי במקרה כזה לא הייתה נשללת ממנו האפוטרופסות".
טגניה: "בלי להפחית בחומרת המעשה, אני חושב שזה קצת מאוד מסוכן לתת לבית משפט פלילי להתעסק בענייני משפחה והורות. השופטים יתבשמו יתר על המידה מהחיבוק של התקשורת".
עו"ד מעוז: "אני ישבתי עם שירה לפני שבועיים ויצא לי לשאול אותה מה שלום הילד. האירוע קרה ממש כשהוא רק התחיל לדבר, ובעקבותיו הוא הפסיק לדבר. ורק אחרי כמה טיפולים, כשהוא חזר לדבר, הוא ראה את התמונה של אבא שלו. עד אותו שלב לא ידעתי כמה הוא זכר וכמה זה השפיע עליו. אבל כשראתה את התמונה הוא אמר "אוי ואבוי לאבא, הוא הרביץ לאמא' וזה אחרי תקופה ארוכה שהוא לא דיבר. הוא קלט הכל. הגיע הזמן שבית המשפט יכיר בהתעללות נפשית כהתעללות לכל דבר ועניין"
