במה הורשע: מעשים מגונים בקטינה מתחת גיל 14, בעילה אסורה בהסכמה של קטינה ומעשי סדום בקטינה.

*בערעור שהגיש שרעבי, שעסק בגילה המדויק של הילדה בתקופה שבה הקשר ביניהם הפך מיני פר-אקסלנס, הוא זוכה מהאישום שייחס לו ביצוע מעשה מגונה בקטינה מתחת גיל 14. האישומים האחרים נותרו בעינם.

מועד ההרשעה: דצמבר 2005

מה הוא עשה:

שרעבי קיים קשר אינטימי עם ילדה, במשך 3 שנים, מאז היתה בת 13. במהלכו קיימו יחסי מין באופן קבוע. שרעבי, המבוגר מהקטינה ב-33 שנים, היה בן בית במשפחתה וחבר קרוב של אמה במשך 20 שנים. הילדה ראתה בו מעין דוד אהוב, אותו העריצה משחר ילדותה, ואף נהגה להציג עצמה במקומות מסוימים כבתו. מערכת היחסים בין השניים החלה כידידות קרובה, בתחושה מצד הילדה שהיא יכולה לפנות אליו בכל דבר ועניין, לרבות במחלוקות שהיו לה עם הוריה, והפכה לאיטה לקשר אינטימי מיני, במהלכו התאהבה הילדה בחבר המשפחה המבוגר.

בתסקיר שבחן את מצבה של הילדה נכתב כי "מתקבלת תמונה קשה מאד, בהתייחס להשפעה ההרסנית שהייתה למערכת היחסים המעוותת עם הנאשם, על כל מישורי חייה של המתלוננת… אובחנה אצל המתלוננת תמונה מובהקת של נזקים האופייניים לשורדת פגיעות מיניות… מאחר שהנאשם היווה דמות הורית עבור המתלוננת, אדם בוגר שאותו העריצה ועליו סמכה, הפגיעה בה אופיינית לפגיעה מינית בילדים בנסיבות של גילוי עריות".

הקשר האסור הסתיים כשאמה של הילדה גילתה אודותיו.

העונש שקיבל: חמש שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננת בסך של 100 אלף שקל. לאחר הערעור הופחת עונש המאסר בפועל ל- 4 שנים.

מדברי השופטים:

• "בתיק זה נחשפה בפני בית המשפט מערכת יחסים חריגה ומעוותת, חמורה ביותר בנסיבותיה" כתבה השופטת גיליה רביד בפסק הדין. "מצד אחד, הרי זה מקרה מובהק של ניצול מיני מצד אדם מבוגר, שהכיר את המתלוננת מיום היוולדה, שהיווה עבור המתלוננת דמות הורית וסמכותית, מקרה שבו קיימים סממנים ברורים של גילוי עריות. מצד שני, שלא כמו במקרה קלאסי של גילוי עריות, היו היחסים בעיניה של המתלוננת – שלא הייתה ערה לחומרתם ולעיוות שבהם – כמערכת יחסים זוגית רומנטית, של חבר-חברה".
• "הגם שמדובר במעשים שבוצעו כביכול בהסכמה, ללא הפעלת אילוץ או כוח" הוסיפה השופטת, "הרי שמדובר היה בהסכמה פגומה של ילדה בת 13, שהייתה שבויה בקסמיו של הנאשם, נעדרת כלים להבין את העיוות שבמערכת היחסים ונעדרת יכולת לתפוס שלא מדובר פה ביחסי אהבה אמיתיים ושוויוניים המבוססים על כבוד כלפיה. הנאשם לעומתה, אדם בוגר ואב בעצמו, העדיף את סיפוק יצריו המיניים, תוך התעלמות מהפגיעה הקשה שהוא גורם לנפשה של המתלוננת. הנאשם ניצל את יחסי הקרבה והאמון של המתלוננת ובני משפחתה שסמכו עליו ואפשרו לו דריסת רגל בעולמה".
• "בעשותו כאמור, הנאשם ניתק את המתלוננת מבני גילה… בעת שחבריה היו מבקרים בבית ספר, משתתפים בטיולים שנתיים ועוסקים בפעילות התואמת את גילם, בילתה המתלוננת עם הנאשם במסעדות, בדירות מסתור ובתי מלון, שם לא רק שנחשפה לפעילות מינית שלא תאמה את גילה ואת בשלותה, אלא שהיא נחשפה לצד הזול והמכוער של המין".
• השופטת רביד מתחה ביקורת על בחירתו של שרעבי להטיל על הנערה את האחריות למערכת היחסים "ביודענו את הפער הגדול בגיל שבין הנאשם למתלוננת, את השוני בעמדת הכוח שלהם, את העובדה שהנאשם הוא באופיו אדם דומיננטי, בעל כושר מנהיגות, הרי שבחירתו של הנאשם להפנות אצבע מאשימה כלפי המתלוננת בת ה-13 אינה מעוררת כבוד ואינה מעוררת סימפטיה. לאורך כל המשפט", ציינה רביד, "לא הפגין שרעבי כלפי המתלוננת אמפתיה כלשהי, לא הכיר באשמתו ואחריותו ואף הכפיש אותה והציגה כשקרנית, נקמנית ומניפולטיבית".