לפי ההצעה שאושרה קוצרו לוחות הזמנים, כך שהמצב הקיים יוארך עד 1 באוקטובר 2022. עם זאת אמר היו"ר ביטון כי השר יוכל לבקש הארכה נוספת של חצי שנה, ובתנאי שעד יולי 2022 יגיש לוועדה את החקיקה של רפורמת התוכן. הוא הבהיר כי אם התיקונים לא יוגשו לוועדה בזמן, משרד התקשורת צריך להיות ערוך לכך שהוראת השעה תפקע באוקטובר.

ההצעה זכתה לתמיכת היו"ר ביטון וחברי הכנסת צבי האוזר, מאזן גנאים, יבגני סובה, רון כץ וחברת הכנסת לימור מגן תלם, בעוד שחברי הכנסת סמי אבו שחאדה ואורי מקלב התנגדו לה, והיא תועבר לאישור סופי במליאה.

החקיקה לא תעבור ללא מענה להפקות מקור

קדם לכך התקיים דיון ער נוסף שבו הזכיר היו"ר ביטון כי ההסכמים היו קיימים עוד בטרם אושרה החקיקה וכי משרד התקשורת ביקש את ההארכה כדי להסדיר רפורמה כוללת. הוא הוסיף: החקיקה הזו, שתעסוק בהסדרת עולם התקשורת, לא תעבור כאן ללא מענה להפקות מקור וללא גיבוי ליוצרים המקומיים ושמירה על יוצרים ישראלים וזכויותיהם. מעבר לכך, כל רפורמה בתקשורת ובתוכן תיבדק לפי הפגיעה שלה בחלשים ביותר ובשאלה האם הרפורמה תוזיל את יוקר המחייה. מה שאנחנו עושים היום זה טלאי שהוא המשך ישיר של ממשלות קודמות, ולא מדיניות אמתית, וזה תחום בזמן".

ח"כ יריב לוין אמר כי אין דרך להגדיר את הצעת החוק הזו אלא כ"הצעת חוק מושחתת שנעשית בדרך שאני לא זוכר תקדים מהסוג הזה בכל השנים שאני בכנסת. יש שורה של שאלות שמוסתרות באופן שיטתי מחברי הכנסת והוועדה, ללא שום היגיון והצדקה. אומרים לנו תחוקקו על עיוור חוק שעל פניו מחייב תשובות למה הכנסת צריכה להידרש לו. אני שואל מי יזם את הצעת החוק? איפה נולד הרעיון? במשרדים של איזה חברה מסחרית בלשכה של שר? או בפגישה של שניהם? או איש מקצוע שחלם על זה בלילה?". ח"כ לוין הוסיף ואמר כי צריך לפחות לאפשר למי שלא רוצה את הערוצים האלה לוותר עליהם ולשלם פחות.

בתגובה לכך שב היו"ר ביטון והזכיר, כי "הוראת השעה והתיקון התבצע בממשלת ליכוד, אז אל תפיל עלינו את כל החטאים הקודמים. אנחנו רק מתקנים אי תפקוד ישן". ח"כ לוין השיב בשאלה האם כל מה שנעשה פעם מחייב אותנו. היו"ר ביטון אמר: "טוב לה להוראת השעה הזו שלא באה לעולם ועכשיו שבאה נפשפש במעשיה, אבל זה לא יכול לקרות כשחרב מונחת על צוואר הרציפות וההמשכיות. אם לא ניתן למשרד את השנה שהוא מבקש אנחנו מתערבים בדברים שלא טוב לה לכנסת להתערב".

הרגולציה לא מתאימה

סמנכ"ל משרד התקשורת, עופר רז דרור, הודה כי "מצב הרגולציה בשוק השידורים בכי רע. הרגולציה אנכרוניסטית ולא מתאימה להתפתחויות הטכנולוגיות והאשם הוא גם הרגולטור. אנחנו מתערבים רק כשזה מגיע לחקיקה. אנחנו מבינים יותר בסלולר וסיבים מאשר בשוק השידורים ואנחנו רואים את הקושי שלנו להעביר חקיקה שתתאים לשינוים הטכנולוגיים המאוד מהירים בשוק הזה. זה מוביל לכך שהרגולציה לא מתאימה. יש עודף רגולציה על השחקנים הוותיקים, שנוצרה לפני 20-30 שנה ואנחנו לא מצליחים לעשות את ההפחתה הנדרשת. יש עליהם עלויות שלא נדרשות היום. מצד שני יש את השידורים באינטרנט, ששם אין רגולציה בכלל. זה מאפשר להגביר מגוון ולייצר מחיר תחרותי, אבל יש פה פגיעה בהפקות מקור והיינו רוצים רגולציה ממינימלית. בשנים האחרונות זה לא קרה וחמש שנים עברו ולא הצלחנו להביא להסדרה סבירה".

ח"כ סמי אבו שחאדה שאל למה זה לא קורה והאם תהייה הסדרה במהלך תקופת ההארכה. רז דרור השיב כי הכוונה היא לבטל את המודלים הקשיחים המפרידים בין התוכן לפלטפורמות, והדבר הוא זעזוע מאוד קשה לשוק. ח"כ לוין שאל האם המשרד בעד לבטל את ההגבלות על שידורי חדשות או לא, ורז דרור השיב כי המטרה היא להקטין חסמי כניסה בשידורים ובחדשות. ח"כ לוין אמר בתגובה: "אתה עונה לי בסיסמאות". רז דרור הגיב כי הוא ישמח עוד כמה חודשים להציג את ההסדרה, והזכיר כי היה תזכיר חקיקה בדצמבר 2018, אך מאז המדינה נכנסה למערבולת.

ח"כ איבתיסאם מראענה שאלה "מה הקשר בין הרפורמה של משרד התקשורת, שרוצה להסדיר את עולם התוכן באינטרנט, להוראות השעה? אנחנו לא יודעות ויודעים למה פרטנר וסלקום משלמות לקשת ורשת? הן אמורות לשדר לציבור בחינם". היא קראה לקדם את הסדרת מסקנות ועדת פולקמן הכי מהר שאפשר.

מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, איתמר אביטן, אמר כי הוא מציע לבדוק כמה פעמים שיקר משרד התקשורת ליושבי ראש הוועדה בהבטחות להביא את הרפורמה. לטענתו, "משרד התקשורת מחסל את היצירה. אם ההוראה תפוג אז חברת המשקאות המולטי מיליונרית לא תקבל כמה מיליונים ועוד טייקון לא יקבל כמה מיליונים. זה הזעזוע היחיד שיקרה. קשת מכרו 22% מהמניות תמורת 226 מיליון שקל. להם אתם דואגים לכסף? קשת סיימה ברווח תפעולי של 100 מיליון שקל אחרי שהורידו לעובדים 15% בשכר, איפה נשמע דבר כזה. עד המדינה פילבר יודע מה קרה ב-2016 ושר התקשורת היה מי שמנסה להגיע להסדר טיעון בימים אלה. במשך שנים אנחנו פונים לאוצר ואומרים לנו שאם סלקום ופרטנר יצטרכו להשקיע מיליון שקל ביצירה ישראלית הם גמורים. פתאום היום אין בעיה שהם יזרימו מיליונים ועשרות מיליונים לטייקונים?".

היו"ר ביטון הגיב לכך ואמר כי הזעקה נשמעה וכי הוועדה תהייה הבית והגב של היוצרים והיוצרות, ולא תהייה רפורמה בעולמות התוכן בלי טיפול בהפקות מקור. היועצת המשפטית של קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, אמרה כי אם הייתה הולכת לפי דברי ח"כ לוין, היו מפקיעים את כל התוכן בעולם וככה הצרכנים ישלמו פחות. בתום הדיון, כאמור, אישרה הוועדה את הצעת היו"ר ביטון.