רותם סלע בפרסומת לדיסקונט
הרבה רעש עשה הקמפיין החדש של בנק דיסקונט בכיכובה של רותם סלע. מה שהתחיל בפרגון לדיסקונט, על שבחר באישה לעמוד בחזית קמפיין לבנק, קטגוריה שלרוב נשלטת בפרזנטורים וקריינים זכרים, התהפך מהר מאוד כשהתברר שבמקומות מסוימים בארץ, המזוהים עם אוכלוסייה חרדית (ירושלים, אשדוד ובני ברק בין השאר), הוחלפה הפרזנטורית, לה שילמו כסף רב עבור הקמפיין, בתמונה של גבר. תמונה גנרית ממאגר תמונות אגב.
ואז התחיל הוויכוח הנצחי, שעולה בכל פעם מחדש כשמסיבה כזו או אחרת בוחרים להעלים פרצוף של אישה במרחב ציבור – האם מדובר בהתחשבות ראויה באוכלוסייה שבעיניה מראה אישה הוא דבר בעייתי (או כפי שהגדירה זאת המשפטנית ד"ר יופי תירוש – פיגוע צניעות פוטנציאלי), או שמא יש כאן פגיעה לא מידתית בערכים של שוויון וכניעה לטרלול של קיצוניים, שכל עניינם לשמר את נחיתותן של נשים באמצעות העלמתן מן העין.
נימוקים נשמעו לכאן ולכאן. היו מי שלמרות הבנת הבעייתיות במהלך שפטו את הבנק בכל זאת לזכות, בגין הערך הגדול שבהצבת אישה בחזית הקמפיין, גם אם לא בכל מקום. ואני סבורה שהם פספסו את התמונה הגדולה.
הבעיה העיקרית עם מה שקרה סביב הקמפיין של דיסקונט, זה מה שיקרה בִּישיבות השיווק הבאות, שבהן ידונו בְּליהוק פרזנטורית. וישקלו להעסיק אישה. הרי ברור לכם שהמשפט "מה אנחנו צריכים את כאב הראש הזה", יעלה. נכון?
אז כשאתם מדברים על רב תרבותיות ואיש באמונתו יחיה וכבוד למנהגים של מגזרים אחרים – שאגב לא באמת צריכים את זה, זו רק החמרה של פלגים קיצוניים מהשנים האחרונות, זה ממש לא כל החרדים שלא מסוגלים לשאת מראה פניה של אישה ושרואים בה מפגע צניעות חמור – תזכרו את הנזק המשני של הדבר.
בפעם הבאה שאתם מקבלים בהבנה את הדרישה המקוממת הזו, להעלים מהמרחב הציבורי פנים של נשים, כי אתם כל כך פלורליסטים ומכילים, תחשבו על הישיבות האלה שבהן יגידו "מה אני צריך פרזנטורית אישה, זה סתם מסבך, תפסיקו לבלבל את המוח עם מודלינג ודייוורסיטי וייצוג נשי והעצמה וכל אלה. בואו פשוט ניקח גבר, הרבה יותר פשוט".
וכך, כמו במקרה של אפליית מרצות באקדמיה או בכנסים, שלעיתים לא מתאפשר להן לקבל שיבוץ בקורסים המיועדים לגברים, כך אנו עדים לעוד גזרה שבה המדרון חלקלק. מדרון שבסופו, למען הנוחות, הרצון לשקט תעשייתי ותוך נימוקים עסקיים כאלה ואחרים – יעדיפו מקבלי ההחלטות להעסיק רק גברים.
בעולם הפרסום, שיש לו השפעה אדירה על עיצוב תרבותי ולכן גם אחריות, הכניעה של הבנק והסרת דמותה של סלע משלטי חוצות ביישובים מסוימים – היא אמירה בעייתית במיוחד.
