ג'וליה זהר היא אשת עסקים ערבייה ישראלית נוצרית, בעלים ומנכ"לית של מפעל אל-ארז. היא האישה הראשונה שמנהלת מפעל בחברה הערבית ויו"ר קרן "מסירה" של ארגון הג'וינט. זהר הייתה מורה למתמטיקה ועוזרת למנהל בית ספר חטיבת ביניים, לאחר עיסוק רב-שנים בהוראה ובחינוך, פרשה זוהר מתחום זה בשנת 2003 לאחר שבעלה נפטר מהתקף לב, בניסיון לשמר את מפעל חייו, החלה לנהל את מפעל "אל ארז" שהקים.
"אל ארז" הוא מפעל לייצור טחינה וחלבה. תוצרת המפעל משווקת בישראל ומשנת 2005 גם ברחבי העולם. מוצר המפעל זכה במקום הראשון באיכות המוצר בהשוואה לאחרים, בבדיקת תוכנית התחקירים "כלבוטק" בשנת 2013. זהר פעילה חברתית ומשמשת כיו"ר ההנהלה של קרן "מסירה" של הג'וינט למען בעלי מוגבלויות בחברה הערבית. ב
שנה שעברה הודיעה זהר ברשתות החברתיות כי חברת אל-ארז הודיעה שתממן קו סיוע לקהילת הלהט"ב בחברה הערבית, החברה ספגה על כך ביקורת וקריאות לחרם צרכנים מצד גורמים שמרניים בחברה הערבית. בפועל, הקריאות להחרים את המותג הביאו לתוצאה ההפוכה, עם זינוק במכירות בשיעור של כ-20% זוהי הייתה לפעם הראשונה שחברת מזון ישראלית בבעלות ערבית הביעה תמיכה פומבית בקהילה הגאה.
מנימוקי הבחירה: ג'וליה זהר היא יזמית ואשת עסקים אמיצה ובעלת חוש עסקי מפותח לצד היותה פרסונה מיוחדת ופורצת דרך. היא הפרונט של המותג טחינה אל ארז. שוק הטחינה הינו שוק קשה ואגרסיבי, מעטים יודעים להבדיל בין טחינה לטחינה, לפיכך קשה ליצור נאמנות מותגית. קשה להבחין בעיגולי פינות בחומרי הגלם ובעיקר בשומשום כאשר כל מפעלי הטחינה מצהירים כי השומשום הוא אתיופי – באל ארז זה נכון ובדוק. ג'וליה שמרה באדיקות על אוטנטיות של המוצר ואמינות בלתי מתפשרת בחומרי הגלם. המפעל החדש של טחינה אל ארז הינו בעל תנאי היגיינה מקסימליים, זה קריטי בעסק כזה שבו הפחד לחיידקים יכול לחסל פשוטו כמשמעו את הייצור וכתוצאה מכך גם את המותג שהוא מותג של מוצר אחד, טחינה. טחינה אל ארז שורדת בשוק מאוד תחרותי. בלי תפיסת מחיר, ובלי התפשרות עם הקמעונאיים או מבצעים של המוצר במרכולים.