לדברי שפירו, המזל של עיתונאים בישראל הוא שאנחנו מתורגלים בסיקור אירועים טראומטיים ויש עיתונאים רבים שניתן גם ללמוד מהחוויות שלהם. "בגדול, עיתונאים הם אנשים די עמידים רגשית והעבודה עצמה עוזרת גם היא. מחקרים הראו שמה שעוזר במניעת היקבעות הטראומה זה להשקיע בסיקור סופר-אתי. לעשות את הטוב ביותר שלך עוזר גם למסוקרים שלכם – הקרבנות – וגם לכם כעיתונאים. בדומה לחיילים שמעורבים בתקריות אלימות ומתועבות כמו ביזה ופגיעה באוכלוסיה אזרחית שחווים יותר טראומה ברמה האישית, כך גם עיתונאים שבוגדים בערכים העיתונאיים שלהם במצבי קיצון מעצימים את האפקט של הטראומה עליהם, כך שלהיות מקצועי במיוחד זה ווין-ווין".

לעיתונאים שהיו בשטח האסון הוא מציע "לערוך רשימה של מה שאתם מרגישים וחווים, ולחזור לזה בעוד חודש. אם אחרי כמה שבועות אתם מרגישים שאתם עדיין מרוחקים, מטושטשים ומבולבלים, זו הנקודה להתייחס לנושא יותר ברצינות. היתרון המרכזי בעבודה שלנו הוא שהיכולת שלנו להתרכז ולהתחבר לאנשים נפגעת תחת טראומה, ולכן זה משהו שקל לזהות יחסית מהר ולא צריך שנים על ספת הפסיכולוג בשביל זה. אם אתם מרגישים שאחרי כמה שבועות היכולת שלכם לבצע את עבודתכם עדיין פגועה, זה סימן שצריך לטפל ביסודיות".

שפירו ציין כי בשנים האחרונות, במיוחד בקרב בדור הצעיר, יש יותר מודעות לנושא של טראומה והשפעותיה לטווח רחוק, ומתוך כך חשש של עיתונאים צעירים לסקר אירועים כאלה או לגשת לקרבנות. הוא שולח מסר מרגיע ואומר ש "PTSD זה לא גזירת גורל. לא צריך להניח שזה יקרה ולפחד לעשות את העבודה בגלל זה. צריך לזכור שלראיין קרבנות זו פריווילגיה, לאפשר להם לספר את הסיפור שלהם ולעזור לחבר אליו אנשים. כך אין צורך לחשוש ממשקעים ארוכי טווח".

שיחת הזום תתקיים בשעה 21:00. פרטים במייל ziv@itonaim.org.il

– – – – – – – –

בואו להתעדכן בכל מה שקורה בעולמות המדיה בקבוצת הפוש הייעודית של כסית בווטסאפ – בלי חפירות, בלי דיבורים, רק קישורים לאייטמים חדשים. להצטרפות לחצו כאן. ויש גם אפליקציה: להורדת האפליקציה עבור מכשירי אנדרואיד  |  להורדת האפליקציה עבור מכשירי אייפון