אילוסטרציה: evanto elements
גברים חוגגים את יום האישה ב-8/03, נשים חוגגות אותו כל השנה. בכל יום ויום יום האישה הנצחי כולל הפרשי שכר על תפקיד זהה, מרחבי עבודה סקסיסטים ומטרידים (השקופים לרוב הגברים) ופרסומות שמציבות אותנו בפרפורמנס סקסיסטי במקרה הרע, או ״מועצם״ במקרה הטוב. והתובנה הרדיקלית שנשים הן בנות אדם?
היא עדיין לא הגיעה למשרדי הפרסום.
אחד מטיעוני הנגד המושמע רבות – להתלונן זה קל, לשנות קשה יותר – ומוגש לרוב בתצורת ״שום דבר לא טוב לכן״. למרות הניסיון לבטל, זהו טיעון שראוי להתייחס אליו. לכן, החלטתי לחלוק אתכם את הצ׳קליסט שלי, באמצעותו אני מוודאת שמודעות, קמפיינים, מסעות פרסום, קופי וקריאייטיב היוצאים תחת ידי לא סובלים מסקסיזם, גלוי או שקוף, שגם נשים נגועות בו. כולנו, אחרי הכל, מוסללים ומסוללות תחת אותה שטיפת מוח פטריארכלית בלתי פוסקת.
אתם רשאים להשתמש במבחן הנ"ל כמו במבחן בכדל הידוע – "האם סרט קולנוע כולל לפחות שתי דמויות של נשים, והאם הן מדברות האחת עם השניה על כל דבר שהוא לא גברים?". כמו המבחן לסרטים, פרסומות שיעברו את המבחן הבא לא ייכנעו, או לפחות לא בקלות, לפטריאכיה.
הנה השאלות שאני שואלת את עצמי:
שאלה מספר 1 – האם המיניות המוצגת בפרסום, מוצגת מוצגת מנקודת מבט גברית או מנקודת מבט נשית?
במקרה של הצגת מיניות נשית מנקודת מבט גברית – האם יש יש לכך הצדקה שאפשר לנמק ורצוי באופן מרשים ביותר? אם לא כנראה שנפלתי למה שנקרא המבט הגברי – Male gaze – שהכל נעשה כרצונו.
שאלה מספר 2 – האם הפרזנטורית שלי נראית כמו קהל היעד שאני מפרסמת לה? אם לא – כנראה ששוב תמכנו ביצירת מודל יופי בלתי מושג, שגורם להפרעות אכילה, דיכאון וירידת הערך העצמי הנשי. תענוג.
שאלה מספר 3 – האם יש סיבה טובה שהאחות, העובדת הסוציאלית, שוטפת הכלים או הדיילת צריכות להיות מגולמות דווקא על ידי אישה? אם התשובה היא לא, אני ממליצה להזדרז ולהגיש בקשה לזיכוי מס על התרומה שלכם לדור הבא של הפטריארכיה.
שאלה מספר 4 – האם המוצר מוצג בצורה בו קהל היעד שלי משתמש בו או דרך ״המבט הגברי״ שמושיב אישה בלבנים סקסיים ונעלי עקב 14 סנטימטר, באופן פתייני על ספה, בזמן שרובנו משתמשות בחזיה דווקא כאביזר תומך ריצה לאוטובוס?
שאלה מספר 5 – האם הפעילות המוצגת בפרסומת מיוחסת למגדר כזה או אחר? אם כן – טיפול פסיכולוגי מוצלח יכול לעזור לענות על השאלה למה החלטנו לתרום למרחב שבו יש פעילויות לבנים ופעילויות לבנות, בחלוקה דיכוטומית המבוססת על הנחות שכבר הופרכו מחקרית, במקום עולם שבו בני ובנות אדם עושות מה שהן טובות בו.
שאלה מספר 6 היא שאלת בונוס – שאם תבדקו את עצמכם דרכה – תהפוך את שאר השאלות למיותרות. השאלה היא: אם זה היה גבר האם הוא היה פועל באותו אופן? קייטלין מורן כבר כתבה ש״אם התשובה היא לא, יש סיכוי טוב שמדובר במה שאנחנו, "הפמינאציות הקיצוניות", מכנות כ"בולשיט דפוק לגמרי״.
כתעשיה שנמצאת בכל מקום וחודרת לכל תודעה יש לנו אחריות וגם כח גדול – בואו נשתמש בו כדי ליצור עולם שבו נשים הן פשוט א.נשים.
טורים קודמים:
נתלי מון היא מנהלת קהילות ושיווק דיגיטל והבעלים של סמארטפיש
————–
בואו להתעדכן בכל מה שקורה בעולמות המדיה בקבוצת הפוש הייעודית של כסית בווטסאפ – בלי חפירות, בלי דיבורים, רק קישורים לאייטמים חדשים. להצטרפות לחצו כאן. ויש גם אפליקציה: להורדת האפליקציה עבור מכשירי אנדרואיד | להורדת האפליקציה עבור מכשירי אייפון
