61% מהציבור מוצא את הטיפול התקשורתי במשבר הקורונה כלא אמין, לעומת 39% בלבד שתופסים אותו כאמין. 64% מהמשיבים חושבים שהטיפול התקשורתי אינו אובייקטיבי לעומת 36% שגורסים שהוא כן אובייקטיבי. המגמה נמשכת גם באשר למרכיב המקצועיות, כאשר 58% מצאו את הטיפול התקשורתי כלא מקצועי בעוד 42% מצאו אותו מקצועי. המחקר ביקש גם לבדוק את מידת שביעות הרצון של הציבור ממידת האחריות, לתפיסתו, של אמצעי התקשורת בבואם לעסוק במשבר – 60% חושבים שהטיפול אינו אחראי בעוד 40% בלבד חושבים כן, זאת ועוד – 63% מהציבור גורס שהתקשורת מקצינה מחלוקות קיימות בחברה, 31% חושבים שהיא אינה מקצינה מחלוקות אך גם אינה תורמת לסולידריות ו- 6% השיבו כי הטיפול התקשורתי תורם לסולידריות החברתית בזמן המשבר. נקודה מעניינת נוספת שעלתה במחקר היא שחלק גדול מהציבור חש שיכולתו להבין את המציאות נפגעה בעקבות ידיעות כזב (פייק ניוז) – 49% חשים פגיעה ביכולתם להבין את המציאות בעוד 15% השיבו כי יכולתם לא נפגעה, כל השאר העידו כי הם חשים שיכולתם נפגעה במידה מעטה.

ומה הוא אמצעי התקשורת שישראלים העידו שמשפיע על השקפת עולם יותר מכל?

הרשתות החברתיות והטלוויזיה צועדות בראש עם 25% (לכל אחת) שהשיבו שהן משפיעות על עיצוב השקפת עולמם יותר מכל אמצעי תקשורת אחר, לאחריהן אתרי החדשות באינטרנט עם 22% , העיתונות המודפסת עם קצת יותר מ 5% והרדיו עם 5%. מעניין לציין ש- 18% השיבו שאף אחד מאמצעי התקשורת הללו אינו משפיע על השקפת עולמם.

יצוין כי על פי מחקרי דעת קהל קודמים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שהתמקדו בנושאי צבא וביטחון, נמצא שכשמדובר בנושאים אלו רוב הציבור חשב שהתקשורת מדווחת בדרך כלל באופן אמין על המצב המדיני-ביטחוני. עוד מעניין לציין כי השנה חלה עלייה משמעותית באמון הציבור במומחים בתחום המקצועי לקבלת מידע ועובדות בנושאי ביטחון לאומי.

——————————

בואו להתעדכן בכל מה שקורה בכסית בקבוצת הפוש הייעודית – בלי חפירות, בלי דיבורים, רק קישורים לאייטמים חדשים. להצטרפות לחצו כאן.