שם:
ירון טן ברינק
מקום עבודה נוכחי:
טיים אאוט תל אביב (עורך ראשי).
מקום עבודה ראשון בעיתונות:
כל העיר.
איך הגעת לתחום?
עורך ועיתונאי מצוין בשם מקס לויטה איתר אותי בכיתה י"ב וגייס אותי לכוחות שוקן בירושלים. אני מאשים אותו בכל עד היום.
מה הכי כיף בעבודת עיתונאי, וגם מה לא?
הכי כיף: לחבר את הנקודות ולמצוא את התמונה הגדולה והעמוקה, בכל תחום סיקור שלא יהיה. לזהות תופעות ומגמות בזמן התרחשותן, לספר את הסיפורים החשובים שתקשורת המיינסטרים לא מרימה מהרצפה, לקבוע סדר יום אלטרנטיבי.
הכי לא כיף: אפס סולידריות מקצועית לאורכו ורוחבו של הענף, עורכים בכירים חסרי כישורים שהגיעו לאן שהגיעו בזכות התקרנפות ולקקנות, שלטון הטראפיק והקליקים שמקבע סגנון וערכים מקצועיים ירודים.
מה הפדיחה הכי גדולה שלך בתחום?
לא חסרות וקשה לבחור, אבל כנראה שפרשת המינוי שלי לעורך האתר של ערוץ 10. הכל כבר היה כמעט סגור אך עדיין לא חתום, והיה דחוף לי מאוד משום מה לדבר ברדיו על ריאליטי ולבקר בקשיחות איזה פורמט כושל ומביך שעלה בערוץ באותו שבוע. רצף של טלפונים היסטריים מבכירי הערוץ בישר לי שעתידו של הערוץ תלוי בפורמט הזה ונפרדנו כידידים. הפורמט היה כישלון קולוסאלי כמובן.
מה זה עיתונאי טוב?
קרן נויבך זה עיתונאי טוב. אור-לי ברלב זה עיתונאי טוב. כשמבינים לעומק את מה שהן עושות מתברר שהן חלוצות אמיתיות ופורצות דרך, שמגדירות מחדש את תפקידה של העיתונות בזמן הזה, תוך כדי שהן נשענות על העקרונות והערכים הכי עתיקים ומוצקים של המקצוע.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
מוביל גוף תקשורתי דיגיטלי, עצמאי ןחדשני, שיתאים את האופן שבו מגישים חדשות לאופן שבו צורכים חדשות ויתבסס על מימון המון. אנחנו כל כך לא קרובים לזה שזה מביך.
טיפ לאנשים שרוצים להיכנס לתחום?
אם כבר החלטתם להיות טיפשים אז לפחות תהיו אמיצים.