אילוסטרציה
מיינדפולנס או מודעות קשובה היא תרגול המאפשר לנו להתמקד ולהרגיע את התודעה שלנו בכל זמן ובכל מקום, המיינדפולנס מאפשר לנו לשאת קצת יותר בנחת מצבים של אי נחת.
התודעה האנושית שלנו מורגלת לנוע בין מחשבות על העתיד כגון: "מה יהיה בתום התקופה הזו?" "איך נסתדר כלכלית?" "איך נשמור ונגן על בריאותנו ובריאות יקירינו?", מחשבות על העבר: "הלוואי ויכולנו לחזור לשגרה שהייתה לנו" "למה אמרתי לו את זה ככה?" "חבל שלא נערכתי מראש" ועיסוק אינסופי במסיחי דעת למיניהם: מסכים, רשתות חברתיות, קניות מופרזות, אכילה בלתי מודעת. כשאנו מתרגלים מיינדפולנס אנו מבקשים להביא תשומת לב מודעת ולא שיפוטית למה שקורה ברגע זה. למה זה טוב? שאלה טובה.
כשאנו לא בתשומת לב למה שקורה כאן ועכשיו, אנו מונעים ומופעלים באופן אוטומטי מכל גירוי שמושך את תשומת ליבנו, אנו כועסים בקלות, נכנסים למצבי לחץ, דאגה וחרדה לעיתים תכופות. בתקופות מאתגרות כמו אלו, הנטיות האוטומטיות שלנו מוגברות ואנו מרגישים פעמים רבות חוסר אונים וקושי לווסת את עצמנו ולהירגע.
כשאנו נמצאים במצבי לחץ הגוף שלנו מפריש הורמון שנקרא קורטיזול. במצב של מתח וסטרס מתמשך, בהן הורמון זה מופרש בגוף לאורך זמן, מערכת החיסון שלנו נחלשת, הגוף שלנו נפגע, והתגובות שלנו למצבים ביום יום הופכות אוטומטיות ומנוהלות מתוך כעס וחוסר סבלנות.
תרגול של מספר דקות יכול לסייע לנו לקחת הפסקות קצרות במהלך היום, לעצור את התגובתיות האוטומטית, להאט קצב, לשאול את עצמנו "מה שלומנו?", לנוח רגע מכל בליל המחשבות שמעכירות את התודעה שלנו, לפתח תודעה ערנית, צלולה ורגועה.
ומה עם הילדים?
גם הילדים שלנו מושפעים מהמתח, הלחץ ואי ודאות, הכי חשוב שנדאג לעצמנו כדי לחזק את הנפש ודרכה גם את הגוף. מיינדפולנס או מודעות קשובה היא תרגול המאפשר לנו להתמקד ולהרגיע את התודעה שלנו בכל זמן ובכל מקום, המיינדפולנס מאפשר לנו לשאת קצת יותר בנחת מצבים של אי נחת.
כהורים לילדים בכל הגילאים, אנו מתמודדים עם אתגר כפול. מעבר למתח שעובר עלינו, אנו צריכים לסייע לילדים שלנו לעבור את שלל קשת הרגשות שהם חווים ולנסות לייצר בבית חוויה של הרמוניה ושיתוף פעולה.
אחד הדברים שנוכל לשים לב אליהם, הוא כאשר אנו כהורים כועסים, חרדים וחסרי שקט, אנחנו "מדביקים" בזה את שאר בני הבית. אם נזכר לרגע בהוראות הבטיחות במטוס, ההנחיות הינן לשים את מסיכת החמצן ראשית על ההורה ורק לאחר מכן על הילד. באותו האופן, עלינו ראשית לדאוג לווסת ולהרגיע את עצמנו, כדי שנוכל לטפל ולעזור לילדינו לעשות את אותו הדבר.
נקודת המבט שלנו הרבה פעמים כשאנו חווים תקופה מאתגרת היא לרצות שהיא תסתיים, כדי שנוכל לחזור לשגרה מבורכת. אנו משקיעים אנרגיה רבה בהתנגדות למציאות, מה שמוסיף עוד קושי על המצב הקיים גם ככה. ההזמנה בתרגול המיינדפולנס הינה לשים לב לנטייה הזו, ולראות אם ניתן להניח לניסיונות לשנות או "להתווכח" המצב, להתמסר ולראות כיצד ניתן לנצל אותו למנוחה, התקרבות, הכרות מחודשת עם ילדינו, זמן להעמקת הקשר עם עצמנו ועם הקרובים לנו.
להלן כמה טיפים שיוכלו לאפשר לכם לתרגל גם בתוך הימים האלו:
פסק זמן לתשומת לב – לקחת הפסקות קצרות לעצמנו בהם אנו מאטים קצב, ושמים תשומת לב מלאה לפעולה אותה אנו מבצעים, שמים לב לתחושות, לנשימה, למגע -בהקשבה מלאה למה שקורה באותו רגע.
ליצור עוגנים ביום – כדאי לקבוע לנו 1-2 עוגנים של הטענה עצמית בפעולות שנעימות לנו – שיחה עם חבר טוב, למידה של תחום שמעניין אותנו בהרצאה ברשת, שמיעת מוזיקה, קריאת ספר או בהייה בחלון מואר או במרפסת.
לצרוך תוכן מייטיב לתודעה – כדאי לנסות להמעיט בצפייה ממושכת בשידורי החדשות ובתכנים שמגבירים את רמות הלחץ שלנו. מספיק להתעדכן פעם ביום ולהקדיש את יתר הזמן לצריכה של תכנים מיטיבים כגון: למידה, קריאה, האזנה לפודקאסטים, משחק משותף עם הילדים בבית, שיחות, בישול ואפייה משותפת, וכל דבר שנעים לנו.
לא להישאר לבד – לעיתים אנו חווים בדידות או חרדה בתקופה זו, לכן חשוב לשתף אדם קרוב או איש מקצוע שיוכלו לתמוך בנו, להקשיב ולעזור.
נדיבות הלב – לבדוק מה שלום שכנים, הורים, מכרים בודדים. להתקשר לשאול לשלומם ולראות אם ניתן לעזור.
לשתף את כל בני הבית – כדאי לגייס את כל בני הבית בכל הגילאים לעזור במטלות הבית ולחזק אותם על כך. כך המבוגרים יקבלו עזרה, הילדים ירגישו משמעותיים לתחזוקת הבית, ויפתחו הרגלים מיטיבים גם לתקופה שאחרי.
לתרגל מדיטציה – לעיתים מספיקות דקות ספורות של תרגול כדי לעשות רענון לרצף המחשבות והפעולות האוטומטיות שלנו. אפשר לתרגל עם כל בני המשפחה בכל הגילאים יחד, או לבד.
הכותבת היא אפרת דורון, רכזת מקצועית של תחום המיינדפולנס במכבי טבעי, מנחת סדנאות מיינדפולנס ומטפלת בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס.
