קין והבל. יעקב ועשיו. יוסף ואחיו. עוד מתקופת התנ"ך הורים לילדים עסוקים בקנאת אחים או שנאת אחים. איך ייתכן שדווקא בתוך התא המשפחתי המצומצם שלנו האחים, שאמורים להיות החברים הכי טובים, הופכים בין רגע לאויבים? מה יש בתוך הטבע של האדם שגורם לנו לכעוס, לקנא ואפילו לשנוא את מי שאמור להיות הכי קרוב אלינו?

רובנו חולקים את אותו חלום, שהילדים יהיו חברים טובים, שיגדלו ביחד בכייף ויהיו תמיד אחד למען השני. במציאות, וכפי שלימדה אותנו ההיסטוריה, זה לא תמיד הולך בדיוק כמו שרצינו והרבה פעמים זו חוויה לא קלה. ההתייחסות שלנו לתקשורת שלהם, לרגעים הטובים וגם למריבות, היא זו שמקבעת את ההתנהגויות השונות וגם משפיעה מאוד על האוירה המשפחתית.

המריבות טבעיות וחשובות ללמידה שלהם. דרך המריבות (והפיוס) הם לומדים המון על איך לווסת את עצמם, על ראית האחר, על פתרון בעיות ועל זה שלא תמיד הם יכולים לקבל את כל מה שהם רוצים מתי ואיך שהם רוצים.

"את גדולה תוותרי לה”

"אז מה אם הוא לקח לך, זה אח שלך"

"תשתפי גם את אחותך, היא קטנה"

אל תתערבו, אל תהפכו לשופטים ואל תאשימו. חשוב להגיד להם (וגם להאמין בזה) שאתם סומכים עליהם שהם ימצאו דרך להסתדר ביניהם. חשוב שהאמירה הזו תחזור בכל פעם שאתם שומעים: "הוא הרביץ לי, לקח לי, עשה לי…". במידה והריב עובר את הגבול שלכם למשל – אלימות מוגזמת, שפה לא מכבדת וכו', ניגשים לאחים שרבים ואומרים להם: "עברתם את הגבול, אנחנו לא מסכימים לאלימות בבית, תעשו הפסקה אחד מהשני עד שתרגישו שאתם יכולים לחזור לשחק יחד" ומפרידים כוחות לפרק זמן קצר.

"אני שונא אותה"

"אתם אוהבים אותו יותר"

"הלוואי שהוא לא היה נולד בכלל"

לא נעים לשמוע את האמירות האלה אבל כן חשוב לאפשר לילדים להביע רגש גם אם הוא קשה לנו. בזה שלא נסכים שידברו ככה, אנחנו לא מעלימים את הרגש החזק שמתוכו הדברים נאמרו וההשתקה תביא להצטברות של רגש בפנים. תנו להם להוציא, תבינו אותם, חבקו אותם אמרו להם שכל מה שהם מרגישים זה בסדר וביחד חשבו על מה שיכול לעזור להם לנקות ולחזור לקשר אוהב עם אותו אח. (אח"כ תעשו את אותו דבר גם עם הרגש שעלה בכם… לא פחות חשוב).

למדו אותם לחגוג את הקשר במפגש שהוא רק שלהם, אחת לשבועיים, משהו כייפי שהם אוהבים לעשות יחד.

(ותעשו את זה גם אתם עם האחים שלכם).

חשוב להעצים כל ילד בנפרד, את הכוחות שלו, את היכולות שלו ואת האהבות שלו.

"הוא בגילה כבר דיבר שוטף"

"היא הרבה יותר חזקה ממנה"

"היא בגיל שלו כבר הלכה"

אפילו שהם אחים, הם לא אמורים לאהוב את אותם דברים או להיות חזקים באותם באותם הדברים. בבית שיש בו אווירה של השוואה ותחרות הילדים גדלים בתחושה שכולם, בתוך הבית ומחוץ לבית, מתחרים שלהם.

הילדים שלנו זקוקים לזמן לבד איתנו. שריינו זמן קבוע ביומן לכל אחד. תכינו רשימת דברים לעשות ביחד-  הליכת ערב ברחוב, גלידה ביחד, טיול בפארק, יצירה משותפת.. תלוי בגיל. זמן איכות קבוע עם ההורה מעלה את תחושת הביטחון.

איך עבר עלינו היום, כולם משתתפים – "תודה על… הלוואי ש…. חבל ש…" תורם לתקשורת, לפתיחות בתוך הבית וגם לראות שכולנו מתמודדים עם דברים.

• תאמינו ותסמכו על הילדים שבבסיס שלהם הם אוהבים ורוצים ביחסים טובים.

• זכרו להעביר מסר מילולי ולא מילולי שאתם סומכים עליהם שהם ימצאו דרך לפתור את העניינים שלהם אחד עם השני.

• תהיו עקביים בתגובה הלא מתערבת והלא שיפוטית שלכם גם כשזה קשה מאוד.

• הילדים הם המגרש שהכי מפעיל אותנו נסו לזכור את זה כשאתם מגיבים.

• תחבקו אותם הרבה…    זה תמיד חשוב.