האם המידע הרפואי שלנו מאובטח?
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פרסמה דו"ח דו שנתי לסיכום פעילותה בשנת 2019-2020, בה מצויין כי 2020 הייתה שנת שיא בתולדות הרשות להגנת הפרטיות מבחינת היקפי הפעילות והשפעתה ומעורבותה בכל הנוגע להגנה על הזכות לפרטיות של הציבור.
לראשונה עוגן בחקיקה ראשית מעמדה של הרשות כגורם מייעץ לממשלה בנושאי מדיניות בתחום הפרטיות, לאחר שנדרשה למסור חוות דעת לשרים בנושא איכוני השב"כ בזמן הטיפול במשבר הקורונה. השרים קיבלו את החלטתם בהתחשב, בין היתר, בחוות דעת מטעם הרשות שבחנה את הפגיעה בפרטיות וקיומן של חלופות לפגיעה זו. פסק דינו של בג"ץ בנושא, בהרכב של שבעה שופטים, אימץ למעשה את תוכן המלצת הרשות בנוגע למתכונת הצמצום של ההסתייעות בשב"כ, וכלל התייחסות למעמדה של הרשות בתהליך, לחוות הדעת שהוגשו על ידה, לתוכנן ולהמלצות הרשות במסגרתן.
הרשות הגבירה את האכיפה אפקטיבית בעלת השפעה בתחומי דיני הגנת הפרטיות. פיקוחי רוחב בוצעו במגזרים שיש בהם סיכון מוגבר לפרטיות, ביניהם חברות המעניקות שירותי סיעוד, חברות המספקות שירותי סיוע במימוש זכויות רפואיות, ומרפאות וגופים המעניקים שירותי כירורגיה וקוסמטיקה רפואית.
כמו כן, החלה הרשות טיפול מידי ונחוש באירועי אבטחה חמורים, כאשר במהלך השנתיים האחרונות הפעילה הרשות כלים חדשים לטיפול באירועים מסוג זה במטרה להבטיח הגנה מיטבית על פרטיות הציבור שהיה חשש שמידע על אודותיו דלף. כך למשל, הרשות עשתה לראשונה שימוש בסמכותה ודרשה מהחברה בה התרחש האירוע לשלוח הודעה אישית לנפגעים, בנוסח שמתואם איתה, לשם מניעת נזק נוסף וצמצום הנזק שכבר התרחש.
אירועי אבטחה חמורים שטופלו על ידי הרשות אירעו בסקטורים שונים, ובין היתר בסקטור הבריאות הכולל את קופות החולים, בתי החולים ועוד (12.69%).
——–
