ביוב זורם בנחל קידרון במדבר יהודה. צילום: מארק ניימן, לע"מ
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, נאם בטקס השקת מרכז הקיימות החדש באוניברסיטה, וקרא לשיתוף פעולה מלא והדוק יותר בנושא קיימות, סביבה ואקלים בין כלל משרדי הממשלה, האקדמיה והציבור. כמו כן, הוא מתח בדבריו ביקורת על מקבלי ההחלטות: "אני רוצה להזכיר את חוק האקלים שבו נדרש שקובעי המדיניות יתייעצו עם ועדת מומחים מהאקדמיה – כמובן ששום דבר מזה לא נעשה ולא מתקרב להיות נעשה".
בכנס ההשקה של מרכז הקיימות באוניברסיטה העברית קרא נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג לחוקק באופן מיידי את חוק האקלים, וביקש להקים בהקדם האפשרי את ועדת המומחים האקדמית המוזכרת בתזכיר החוק. לפי התזכיר, חברי ועדת המומחים ימונו על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית, והוועדה תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי ממקבלי ההחלטות, כדי לפקח על עבודת הממשלה בתחום הקיימות והסביבה ולייעץ לה בכל הנוגע לסוגיית המשבר האקולוגי והאקלימי.
פרופ' כהן: "יש להוביל חשיבה בינתחומית – הסוגיה הסביבתית היא חוצת תחומים ונושאים. לכן חשוב לייצר קואליציית פעולה של מדענים וחוקרים עם ראשי המשרדים לבריאות, אנרגיה, פנים, תחבורה, אוצר, כלכלה, ביטחון ועוד. נשתף פעולה עם מרכז הנגב לקיימות של אוניברסיטת בן גוריון. השרה החדשה להגנת הסביבה אמרה שאחד מלקחי משבר הקורונה וכדי לשטח את עקומת הטמפרטורה יש להקשיב למדענים. תיעזרו בנו, היום יותר מתמיד יש חוקרים ולחוקרות בתחום הקיימות והסביבה שמעוניינים לקחת חלק בתהליך השינוי, ויודעים איך להנגיש את המדע לבעלי העניין בצורה מוצלחת וטובה".
נשיא האוניברסיטה העברית לא חסך בדברי ביקורת, והסביר כי "קיימות הפכה להיות סוג של קלישאה. זה בולט בישראל שבה מדברים הרבה אבל עושים מעט מאוד. ממש מעט מאוד. אני רוצה להזכיר למקבלי ההחלטות את חוק האקלים שבו נדרש שקובעי המדיניות יתייעצו עם ועדת מומחים מהאקדמיה – כמובן ששום דבר מזה לא נעשה ולא מתקרב להיות נעשה".
מרכז הקיימות החדש שמוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית, הוא חלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות. המרכז נועד להגביר את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, ואת המדיניות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים בישראל והעולם, מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת פיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, ומדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.
האוניברסיטה העברית כבר פועלת וחושבת ירוק – כל הקמפוסים מוגדרים כקמפוסים ירוקים, על גגות הבניינים מותקנים גגות סולרים וכן האוניברסיטה העברית החלה להסיט את ההשקעות בחברות מזוהמות, כך שכספי האוניברסיטה יושקעו בחברות לא מזהמות ובעלות אחריות חברתית וסביבתית. כיום ההשקעה ירדה ל-0.15% כאשר בשנת 2024 היא צפויה לרדת ל-0.05% ואף פחות מכך.
