באסל טאהא, חובש מד"א ובנו של עאדל, סיפר: "את אותו הבוקר פתחנו למשמע צעקות חזקות מחדר השינה, שם מצאנו את אבא מחוסר הכרה וכחול כולו. אחותי הזמינה אמבולנס, אחי רץ למסגד בסמוך בו מוצב מכשיר דפיברילטור המיועד לציבור הרחב ומיד התחלנו בטיפול – עיסוי והחייאה. אחרי שבעה שוקים והחייאה של 40 דקות, הדופק חזר ונשמנו לרווחה. קרה לנו נס גדול, הרגשה שאי אפשר לתאר במילים. ידענו שאנחנו לא הולכים לוותר ושאין סיכוי שניתן שיקרה משהו רע לאבא. בהתחלה היינו מבולבלים אבל השתלטנו מהר מאוד על המצב ואני שמח שהצלחנו להציל אותו. אבא חזר הביתה, מחייך וללא פגיעה. אני קורא לכל אדם להירשם לקורס עזרה ראשונה של מד"א כדי לרכוש את הכלים הבסיסים והחשובים שבזכותם ניתן להציל חיים של אדם אחר. זה ההבדל בין חיים למוות".

מנאר טאהא, חובשת מד"א וביתו של עאדל, הוסיפה: "זה לא היה קל לתפקד במקרה כזה, אבל הצלחנו אחי ואני יחד עם צוות מד"א שהגיע במהירות למקום להציל את אבא וזה הדבר הכי חשוב. היה לי קשה לנתק את הרגש ולעבוד באופן 'קר', אבל לא הייתה ברירה. אבא אדם בריא והמקרה תפס אותנו מופתעים ומודאגים מאוד. גם שהצלחנו להחזיר את הדופק דאגתי, כי לא ידעתי מה יהיו התופעות וההשלכות ביום שאחרי – אבל לשמחתי אבא חזר לשגרה והוא מחייך בבית. לא האמנו למהירות השיקום ואנחנו ממש מרגישים הקלה וגם גאווה – שבזכות הידע המקצועי שלנו הצלנו את החיים של אבא. ".

על הרגעים בין חיים למוות, סיפר אב המשפחה – עדאל: "אני לא זוכר כלום מאותו היום, רק כשהתעוררתי בבית החולים סיפרו לי מה קרה ולא האמנתי, קרה כאן נס גדול. בזכות הילדים שלי אני חי. חשוב מאוד שכל אדם בישראל ידע להציל חיים".