לדבר על רגשות.
האם התשובה לשאלה איך היה בגן או בבית הספר היא תמיד בסדר ״יבש״ וזריז, האם אתם מקבלים תשובות קצרות כשאתם מנסים לדבר על הרגשות עם הילדים שלכם ולשמוע מהם מה מתחולל בנפשם? אם גם אתם מהנהנים בחיוב אתם כנראה לא לבד, אינספור הורים עושים את אותה הפעולה בדיוק. אז איך לגרום לילדים להיפתח ולדבר על הרגשות שלהם? על כך בכתבה הבאה.
תתנהגו את השינוי – פשוט תדברו !
ילדים לומדים הכי טוב מהתנהגויות וכך נספגים המסרים והערכים החשובים ביותר, טפחו בית שמדברים בו, ילד שגדל ונחשף מגיל צעיר לבית שמשתפים בו בתחושות, במחשבות, וההורים חווים דיעה זה על רגשותיו של זה ואף מתייעצים, לומד שלדבר על הרגשות ועל התחושות הפנימיות הוא עניין שבשגרה והשיח נתפס בעיניו כהתנהגות ברורה מאליה, טבעית, מקובלת ובייתית. תנו לילדים שלכם דוגמא אישית ופשוט דברו איתם ועם כל בני הבית על הרגשות שלכם עצמכם. תספרו להם למשל מה עבר עליכם במהלך היום ואיך הרגשתם במצבים מסויימים ותשאלו את דעתם על כך.
תנו להם להרגיש – אל תעצרו אותם מלהביע את עצמם
זה אולי נשמע לכם מוזר ואתם לא מצליחים להיזכר בסיטואציה בה עצרתם את הילד שלכם מלהרגיש, אבל נסו לחשוב על סיטואציה בה הילד שלכם, או ילד של מישהו אחר.. בוכה בקולי קולות וההורה ממהר לבקש ממנו להפסיק לבכות תיכף ומיד, או אם הילד צוחק צחוק קולני שמייצר בכם תחושת אי נוחות ואתם מבקשים ממנו לצחוק קצת יותר בשקט, דוגמאות אלה ממחישות אך מבליל לשים לב או אפילו להתכוון מנענו מהילדים שלנו להביע את הרגשות שלהם בצורה כנה ומלאה. נסו לאפשר להם להגיב למצבים שונים באופן טבעי וכמו שהם בוחרים להגיב אליהם ואל תימנעו מהם תגובות גם אם הן פחות נוחות לכם.
תקשיבו להם – אבל באמת תקשיבו
לפעמים אתם שואלים את הילדים שאלה ובלי לשים לב מתחילים לעשות מיליון דברים תוך כדי: להוריד או לתלות כביסה, לשטוף כלים, לעלעל בעיתון או לסמס. אז נכון אתם בעצם מייעלים את הזמן ומסיימים מיליון דברים חשובים שנערמו אבל נסו להימנע מלבצע פעולות נוספות בזמן שאתם שואלים את הילדים שלכם לשלומם ולהרגשתם. הקפידו לפנות כמה דקות מידי יום המוקדשות אך ורק לשיח חשוב זה, דקות בהן אתם לא עושים שום דבר ולא בוהים באף מסך, אלא מקשיבים לתשובות לשאלות אותן שאלתם. אתם יכולים להחליט כי ארוחת הערב המשותפת היא זמן מצוין לשיח אך בכל מצב להימנע מכל הסחת דעת אחרת.
