אתם אולי לא שמים לב, אבל הילדים שלכם מבלים בממוצע עשר שעות שבועיות מול המסכים ומסתבר שלא רק הם, גם אנחנו המבוגרים בוהים במסכים הרבה יותר מכפי שנדמה לנו וממש מתקשים להיפרד מהם ולו לרגע. אז מה עושים כדי להיגמל מהבהייה המשפחתית הבלתי פוסקת במסכים המרצדים? לפניכם כמה עיצות לא פחות ממעולות.
יום חופש ממסכים – מכל המסכים!
החליטו על יום אחד בשבוע בו מניחים את המכשירים הניידים במגירה, מכבים את המחשבים ולא מדליקים את הטלוויזיה, זה אולי נשמע קשוח ומאיים, אבל ברגע שצולחים את הפעם הראשונה זה הופך לא רק לפשוט וקל, אלא גם לנעים ומהנה. מדובר בסך הכל ביום אחד, על מנת להקל על התהליך – נסו להגדיר למשל את יום שבת כיום נטול מסכים.
הציעו פעיליות מהנות אחרות
לעיתים לא מספיק רק להכריז על יום בלי מסכים אלא מתעורר הצורך לדאוג לחלופות על מנת ללמוד להעביר את הזמן, הציעו לילדים לשחק במשחקים מסויימים, או אפילו להמציא יחד משחקים חדשים.
חדר ללא מסך
הגדירו חדר מסויים בבית, למשל פינת האוכל, אליה לא נכנסים עם מסכים, חדר שבו רק משוחחים זה עם זה, יוצרים יחד, קוראים יחד, שומעים מוסיקה או משחקים במשחקי חברה, חלל המוקדש לכל דבר שתבחרו פרט למסכים.
להשאיר את הנייד בבית
על מנת להעביר מסר שהטלפון הנייד לא הכרחי בכל רגע נתון לא מספיק להגיד את זה או לנזוף, צריך להתנהג את זה – כשאתם יוצאים מהבית, לקניות, לטייל, לפגוש חברים או קופצים להביא משהו, השאירו את הטלפון הנייד בבית.
כבו את ההתראות
כל כך הרבה דברים לא נחוצים קופצים לכם בטלפון הנייד ולוכדים את תשומת לבכם, הסירו את ההתראות של חלק מהאפליקציות או קבעו שרק החשובות באמת יופיעו. העבירו את הנייד שלכם ל"מצב פגישה (do not disturb)" ולא תופרעו כתוצאה מהסחות דעת מיותרות (ההפעלה שלו מהירה גם באנדרואיד וגם באייפון).
חשוב לזכור, לא פשוט לאפס הרגלים טכנולוגיים רבי שנים זה עניין לא פשוט, אחרי הכל שינויים אף פעם לא מתרחשים ביום אחד וגם לא בשבוע של תשומת לב והקפדה, וסביר להניח כי תתקלו בלא מעט התנגדויות, כעסים ודרמה, אך גם אם ניסיתם ונכשלתם, אל תאמרו נואש, מדובר בתהליך הדורש שינוי מחשבתי שלעיתים עשוי להתפרש על פני שבועות ואף חודשים, היו קשובים, עדינים ואמפתיטיים גם אם הילדים או אתם לא עמדתם בהחלטות שקבעתם, ותנו זמן לשינויים לחלחל להשתרש בכם ובילדים שלכם.