מדיני

חופש המידע: אילו עיריות משתפות פעולה ואילו לא?

בניין עיריית ת"א. שם נאלצו להתמודד עם הכי הרבה פניות השנה

היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים פרסמה דו"ח הסוקר את יישום החוק חופש המידע, בשלטון המקומי, והתוצאות בו מעניינות.

קודם כל בגלל מי שלא השתתף בו פשוט כי לא הגיש דו"ח. ברשימה הזאת ניתן למצוא 23% מהרשויות כולל נתניה, בני ברק, גבעת שמואל, יבנה, בית שאן, מודיעין עלית, נוף הגליל, נשר, נתיבות, קלנסואה, רמלה, שפרעם.

מהדו"ח עולה כי בשנה שחלפה הוגשו לרשויות למעלה מ-7,000 בקשות למידע, עליה של כ–13% לעומת השנה הקודמת.

הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר הן תל אביב (552), ירושלים (529) וראשון לציון (524). בעיריית ראשון לציון נרשמה העלייה הגדולה ביותר במספר הבקשות – כ-120%.

ומי ברשימת המתחמקות והדוחות? נס ציונה מובילה (29%), ואחריה מגיעות עיריית גבעתיים (24%) והרצליה (17%).

מהצד השני אפשר למצוא את עיריית עכו (96%), עיריית אשדוד (95%), עיריית ראש העין (93%) ועיריית כפר סבא (92%) שסיפקו את המידע באחוזים הגבוהים ביותר.

מספר הבקשות שהוגשו לשלטון המקומי עדיין קטן בהשוואה לשלטון המרכזי: בשנת 2020 הוגשו למשרדי הממשלה ויחידות הסמך 13,390 בקשות חופש מידע, כמעט כפול ממספר הבקשות שהוגשו לרשויות המקומיות

בסה"כ, כ-80% מהבקשות נענות באופן מלא והמידע נמסר וכ-72% אחוזים מהבקשות נענו תוך 30 ימים בלבד. רוב הבקשות שסורבו, נדחו בשל כך שלא ניתן היה לאתר את המידע המבוקש ברשות (32%).  22% מהבקשות שנדחו, נדחו בשל פגיעה בפרטיות.

כתוצאה מדחיית בקשות, הוגשו 248  עתירות נגד רשויות חופש מידע לבתי המשפט, לעומת 153 עתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה. רוב העתירות הוגשו בגין עילה של אי מתן מענה, ומרביתן הוגשו במחוז צפון.

במהלך שנת 2020 ניתנו 204 פסקי דין, במסגרתם נפסקו נגד הרשויות המקומיות 444,250 שקלים. לשם השוואה, בנוגע לממשלה ניתנו 123 פסקי דין, במסגרתם נפסקו נגד הממשלה 296,300 שקלים.

בין הרשויות הגדולות (מעל 50 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן: עיריית ראש העין (93%), עיריית גבעתיים (88%) ועיריית חיפה (77%).

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות