כללי

יופי גאונים, עכשיו תפנו בבקשה את הפקק

שוטרים בפינוי גבעת עמל. למה הם לא עמדו קודם כל בצמתים?

אלוהים אדירים לא יכולתם להודיע?

סמס פשוט לתושבי השכונה – "מחר ב08:30 יסגרו (כמעט) כל היציאות מהשכונה. היציאה תתאפשר רק צפונה לדרך נמיר". ואם אפשר הודעה לתקשורת שתיידע גם את הציבור הרחב על הכאוס התחבורתי שצפוי בכל האזור. כמה מסובך זה יכול להיות?

כמה פשוט, כמה הגיוני, כמה זה היה משפר את איכות חייהם של התושבים שהיו יכולים לתכנן את זמן יציאתם, לשנות את סדר יומם או לבחור, למרות מזג האוויר, לרכוב על אופניים לעבודה. או את יומם של ילדי בית הספר השכונתי שנאלץ לבטל פעילות מתוכננת, כיוון שהאוטובוסים לא יכלו לצאת מהשכונה.

אבל לא, הכל מטומטם ופרטצ'.

שעה וחצי ביליתי הבוקר בדרכים. מרחק אווירי של 2.5 ק"מ. בשל פעילות משטרתית (מתוכננת!) באזור מגורי שבתל אביב. כל האזור נחסם. גם היציאות הרלוונטיות לי מהשכונה כאמור, וגם היציאות והכניסות במחלף ההלכה שבנתיבי איילון. והכל מנוהל בצורה כל כך רעה, כל כך מבורדקת, שמכניסה את הנהגים לאי-ודאות ולחץ מיותרים.

רק כשהגעתי ממש לצומת הבנתי שאין אפשרות לפנות לאן שמועדות פני, בלי להבין למה. כל אחד מהנהגים שמאחורי יגלה בתורו את אותה אמת מרה, גם כן, רק כשיגיע לצומת עצמה. אף אחד לא חשב להציב שוטר כמה מטרים אחורה כדי לאפשר למי שיכול לברוח לדרך חלופית. מי שבחרו לנסות את מזלם בקצה השני של השכונה, נתקלו, רק כשהגיעו לשם, בסס"ל ובשוטר שלא ידע לעזור. הוא הפנה לרחוב שלא שייך לאזור (מה, יהודה הלוי זה לא פה?), וגם אחרי שהבנתי למה מתכוון, הבנתי גם – שהוא שולח אותי לרחוב שהכניסה אליו אסורה בכלל מהכיוון הזה. מה קורה? למה סגור? מה עושים? דברי ללמפה.

אז חסמנו קצת באיילון בשעות השיא – מה קרה?

לא רק תושבי האזור מצאו עצמם בבוקר מהגיהנום, גם כל מי שמגיע מחוץ לעיר ונוהג להיכנס אליה במחלף ההלכה מצא עצמו מתענג על בוקר מפנק במיוחד. וזה לא רק העומס הגדול במיוחד, לפקקים כולנו רגילים, זו אי הודאות לגבי מה קורה והתסכול כשאת מבינה שאת נוסעת לעבר חסימה שאיש לא מיידע עליה, כשזה כבר מאוחר מדי. אחרי שעמדת לשווא שעה ארוכה בתור לשום מקום.

עשרות כלי רכב עמדו שם בפקק בנתיב שמוביל לכלום. נהגים שלא מודעים שהם עומדים לשווא. לו רק יכולתי להעביר להם את המסר שבקצה הנתיב שבו הם תקועים, בירידה מאיילון שאליה מועדות פניהם, עומדת ניידת שחוסמת את המעבר. לנופף להם שהם צריכים למצוא דרך חלופית. לו רק מישהו היה מיידע את כל עשרות או מאות הנהגים והנהגות האלה, נגיד – איזה שוטר? שאולי יסיט את התנועה כמה קילומטרים אחורה? ציפיה מוגזמת?

כמה עוגמת נפש היתה נמנעת מכל אותם המונים שעמדו על איילון ולא הבינו למה הם לא מתקדמים.

משטרת ישראל – תהיו עיריית תל אביב

וגם ווייז לא היה מעודכן. לאורך כל הדרך ניסה להחזיר אותי לנתיב המקורי, החסום. גם כשכבר עברתי, אחרי סיבוב עוקף מצפון ליד המחלף החסום, האפליקצייה עוד כיוונה אותי לעלות לשם. מה, משטרת ישראל, חדש לכם העניין הזה של עדכון אפליקציות הניווט? לא מכירים איך זה עובד? ושוב מזכירה – לא היה מדובר בתאונת דרכים, מטען חבלה או אירוע ספונטני אחר. אלא פעילות משטרתית מתוכננת.

כשווייז לא מחובר למציאות

קחו לשם השוואה את עיריית תל אביב. כל אירוע שמעורבות בו חסימות כבישים, קטן כגדול, יתווך לתושבים בכל דרך אפשרית, בכל הכלים העומדים לרשותם. מה שמאפשר לכולם להתכונן לאי הנוחות. אפשר להתלונן ולהתווכח על האירועים עצמם אבל גם אפשר להיערך. וכן, גם אפליקציות הניווט יעודכנו ויותאמו. זה לא בלתי-אפשרי. שנאמר – ווי האב דה טכנולוג'י.
אז מה אין לנו? מחשבה וניהול ראוי.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות