הם טורפים, הם מסוכנים, ואנחנו לא ניתן להם להישכח. האנסים ועברייני המין המורשעים הללו, גם אם יושבים כרגע בכלא, מחכים לרגע שבו יוכלו שוב להסתובב חופשיים בלי שאף אחד ידע או יכיר במסוכנות שלהם. המשטרה אולי מפקחת, אבל לפעמים אפילו השכנים הקרובים לא יודעים מי הוא הדייר החדש. בשביל זה אנחנו פה, עם הרשימה השחורה של האנסים ועברייני המין. נפרסם כל יום שם אחר ואת הסיפור שמאחורי הרשעתו, ונרכז את כולם במקום אחד כדי שלא ישכחו אף פעם, מי הם אותם אנשים שפירקו לרסיסים חיים של כל כך הרבה א.נשים.
שם: יוסף אל מראוין, כבן 40 בעת ביצוע המעשים
במה הורשע: ניסיון למעשה מגונה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והתחזות כאדם אחר. הוא הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון.
אל מראוין הורשע כבר בשנת 2014 במעשה מגונה בכוח והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם.
מועד ההרשעה: שנת 2016
מה הוא עשה:
אל מראוין, שהיה תחת השפעת אלכוהול, עקב אחר צעירה בת 24 שהלכה לבדה ברחוב בסביבות השעה 02:00 בלילה, כשרוכסן מכנסיו פתוח. הצעירה שהבחינה בו, ניסתה בתחילה להתחמק והגבירה את קצב הליכתה, אולם הוא השיג אותה ופנה אליה. אז ניסתה להימלט והחלה לברוח, אך הוא רדף אחריה, תפס אותה ומשך אותה באלימות לעבר השיחים, כשהוא חוסם את פיה ואוחז בה בכוח במטרה לבצע בה מעשה מגונה.
המעשה נמנע בזכות עוברי אורח שעברו במקום ושמעו את צעקות הצעירה. הם דרשו ממנו לשחרר אותה אך הוא סירב וטען שהוא שוטר. לבסוף הדפו אותו בכוח והזעיקו את המשטרה.
העונש שקיבל: 33 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 150,000 ₪
מדברי השופטים:
- "לא קלה היא גזירת-הדין בענייננו, בשים לב לפער בין מידת החומרה היחסית של סעיף עבירת-המין שבו הורשע הנאשם, שאינו מן החמורים, מחד-גיסא, לבין הנזק החמור ביותר שמעשי הנאשם גרמו למתלוננת, מאידך-גיסא" כתב השופט שלמה פרידלנדר במעמד גזירת עונשו של אל מראוין ואישור עסקת הטיעון בעניינו. "את המעשה המגונה בגופה – הנאשם לא הצליח להשלים; אולם את החבלה החמורה בנפשה – הוא השלים גם-השלים…"
- "התקיפה האלימה של הנאשם שניסה לפגוע במתלוננת פגיעה מינית", ציין השופט, "גרמה לה להרגיש כי חייה נתונים באיום חמור. לא ניתן כלל להפריז בעוצמת הסיוט, שהחווה אותו אינו יודע אם בכלל ישרוד, וכיצד. התקיפה האלימה גרמה למתלוננת חבלה נפשית חמורה, שממנה לא התאוששה. היא קיפחה את עצמאותה, את עבודתה ואת לימודיה, שהיו על סף השגת תואר אקדמי. המתלוננת לקתה בנפשה עד כדי היזקקות לאשפוז-יום פסיכיאטרי ולתרופות נוגדות חרדה, דיכאון ופסיכוזה. מצבה הנפשי גוזר עליה בידוד חברתי ופוגע ביחסיה עם הקרובים לה ביותר".