במה הורשע: מעשה מגונה בקטינה בת 7 והדחה בחקירה.

בכתב האישום המקורי הואשם סינסון בעבירה נוספת של מעשה סדום בקטינה שלא בהסכמתה החופשית, אך בעקבות הליך גישור ועל רקע קשיים ראייתיים הגיעו הצדדים להסדר הטיעון ועבירה זו נמחקה מכתב האישום המתוקן.

מועד ההרשעה: שנת 2020

מה הוא עשה:

סינסון, יליד הודו שעלה לישראל בגיל 15 ולמד בישיבת הסדר בהמתינו לגיוסו לצה"ל, ביקר בשעות ערב יחד עם חבר בבית משפחתה של הקטינה, שכניו של החבר. השניים שיחקו עם הילדה ועם אחיה עד שבאיזשהו שלב הציע לה סינסון לצאת עמו לטיול. הוא הרים אותה, ומבלי לומר דבר להוריה יצא מן הבית, כשהוא נושא אותה בזרועותיו. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הוא לקח אותה למבנה נטוש, שם העמיד אותה כשפניה מופנות לקיר, הרכין את גופה, הפשיל את מכנסיה ללא הסכמתה ונגע בה באיבריה האינטימיים, תוך שהיא בוכה. לאחר מכן התפשט בעצמו וחיכך את עצמו בגופה ובאיבריה האינטימיים עד שבא על סיפוקו. כל אותו הזמן התעלם מבכייה של הילדה ומבקשתה לחזור הביתה.

לאחר שבא על סיפוקו, החזיר את הילדה לביתה כשהיא בוכייה ונסערת, והורה לה שלא לספר דבר על מה שארע להוריה.

העונש שקיבל: 36 חודשי מאסר בפועל, שני מאסרים מותנים ופיצוי למתלוננת בסך 30,000 ₪.

מדברי השופטים:

• "עבירות מין הן מבין החמורות שבעבירות המבוצעות כנגד אדם" כתבה השופטת אסתר הלמן במעמד גזירת עונשו של סינסון. "הן פוגעות לא רק בשלמות גופו והאוטונומיה שלו, אלא הן פוצעות את נפשו של הקורבן, פוגעות בכבודו ובתחושת הביטחון שלו. כאשר הן מבוצעות בקטינים, בפרט ילדים בגילה של הנפגעת כאן, גוברת עוצמת הפגיעה. בענייננו, מידת הפגיעה בערכים אלה היא גבוהה. הנאשם גם ביצע עבירה של הדחקה בחקירה בניסיון למנוע חשיפת מעשיו והבאתו לדין. בכך פגע בערכים נוספים, שעניינם גילוי האמת, עשיית צדק ושלטון החוק".
• "המעשים לא לוו באלימות או כוח" ציינה השופטת הלמן, "אך הנאשם גילה אכזריות כאשר התעלם מבקשתה שיחזירה הביתה ומבכייה של הקטינה… הוא ניצל את הכנסת האורחים של הורי הקטינה, ילדה כבת 7 שנים בלבד, ואת תמימותה של הילדה, כאשר הרחיק אותה בשעת לילה מביתה והובילה למבנה נטוש, שם ביצע בה את זממו. בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות יש לציין בענייננו, שוב, את גילה הרך של הקטינה, פער הגילאים בין הנאשם לבינה, הדרך בה ניצל הנאשם את העובדה שהוכנס לביתה, מקום שבו הייתה אמורה להיות מוגנת בחיק משפחתה, על מנת לזכות באמונה ולהרחיקה למבנה נטוש. שם, כשהיא בודדה בשעת לילה ביצע בה את המעשים המגונים".
• את החלטתה לגזור את עונשו של סינסון בצד הנמוך-בינוני של המתחם נימקה השופטת וכתבה: "מעשים מסוג אלה שביצע הנאשם מובילים בדרך כלל למאסרים ממושכים. אף שהנאשם היה מודע לכך הוא לא נעזר ביד שהושטה לו לעזרה ויש להצטער על כך. יחד עם זאת, אתן משקל למאמציו של הנאשם לאורך תקופה של כ- שנתיים להפיק תועלת מן הטיפול, גם אם לא סיים אותו בהצלחה ומתוך תיקווה שאכן חלה התקדמות כלשהיא ביכולתו להפנים את חומרת מעשיו ולגלות אמפטיה לקטינה".