יש ברוני פשע שצומחים לאט לאט בתודעה, ויש כאלה שקופצים ישר לפסגה, לא ברור מאיפה ולמה. זהו סיפורו הממש לא גמור של מיכאל טנסקי, שעד לפני מספר חודשים היה מוכר רק ליודעי דבר, והיום מוכר כמעט בכל בית בישראל. ראש המאפיה הרוסית בישראל הוא הכתר ששמו לו, לאחר מעצרו המתוקשר.
אבל האם הבחור בן ה-38 מב"ש הוא אכן הפנים של המאפיה הרוסית בישראל, שעד כה לא היו מוכרים פה או שמא מדובר בעוד היטפלות של המשטרה לטנסקי, אחרי שהביך אותם כשכבר גבר עליהם בבית המשפט, ואף גבה מהם פיצויים של מאות אלפי שקלים.
אלא שאם להאמין לגרסת המשטרה, לטנסקי הפעם אין באמת סיכוי. בזכות סוכן סמוי העונה לשם "ניקיטה", שהיה חלק מהארגון של טנסקי ולעתים אף צמוד עליו, הוא מואשם בעבירות חמורות ובידי המשטרה יש לכאורה עדויות חזקות. האם השאננות גברה על טנסקי, או שמא בבית המשפט שוב נגלה תמונה שונה?
המאפיה הרוסית
כדי להבין מעט טוב יותר את מהות הפשיעה הרוסית בישראל צריך לחזור כמעט שני עשורים אחורה, להרשעתו של גרגורי לרנר. כבר אז, לאחר שהמאפיונר הרוסי הורשע בגניבת 62 מיליון שקלים ממשקיעים פרטיים, שהשקיעו אצלו דרך פרסום בעיתונות ברוסית, נדלק אור אדום במשרדי מחלקת החקירות של המשטרה.
לאורך החקירה של לרנר, התריע ניצב בדימוס משה מזרחי, ראש אגף החקירות לשעבר, על כניסת גורמי פשיעה מאורגנת רוסית לישראל – אך רבים הרימו גבה וראו באמירה זו ביטוי של גזענות. אבל בדיוק באותה השנה שבה הורשע לרנר, 2010, נעצר לראשונה טנסקי. לא הרבה יודעים מה עבר על אותו ארגון, ששורשיו במדינות ברית המועצות לשעבר וענפיו נפרסים בכל העולם. אבל בעוד לרנר עמד לדין על מעשיו כעבריין בודד, כאן כבר מדובר יהיה בבדיקה האם טנסקי הוא באמת ראש פשיעה והחוליה העליונה של המאפיה הרוסית בישראל או ששוב המשטרה טיפסה על עץ מעט גבוה מדי.
ילד מבריק ומלך הכלא
טנסקי בן 38, נשוי ואב לשלושה, סלל את דרכו לצמרת עולם הפשע כמעט ללא להשאיר עקבות. הוא עלה לישראל בשנת 1992 מברית המועצות והתמקם יחד עם הוריו ואחיו הצעיר בשכונה ב' בבאר שבע ועד כיתה י' נחשב לתלמיד טוב, שתכנן להתגייס למכינה של חיל האוויר. כך סיפר מקורב ל-ynet+
אך לאחר שנמנע מטנסקי להתגייס לצה"ל (מסיבות לא ידועות), הוא מצא נחמה בעבירות רכוש – גניבות ופריצות. כמו כל עבריין רכוש זה היה רק עניין של זמן עד למעצר והמאסר הראשון. אבל כמו במקרים רבים, עבריין שנכנס לכלא על פשע מסוים, יוצא מתקופת המאסר כפושע הרבה יותר קשוח ומגוון, וטנסקי לא היה שונה.
באוקטובר 2018, חמישה חודשים לאחר שסיים טנסקי לרצות מאסר על עבירות אלימות (שהסתיימו במוות, אבל כמוב שלא היו ראיות להרשיעו), הוא נעצר שוב הפעם בגין הרצח הכפול של משה איחייב וזוגתו ורוניקה קו. לפי כתב האישום, מדובר בחיסול שהזמין טנסקי בעצמו, בעודו אסיר, תמורת 1,500 שקל.
בכלל, לפי השב"ס טנסקי היה אחד האסירים הקשים ובעיקר חסרי הפחד שעברו בבתי הכלא בישראל. הוא השליט טרור באגפים. בעיקר זכור מקרה בו לא הכניסו את זוגתו לכלא בטענה שזה לא המועד, מה שגרם לטנסקי לפתוח בשביתת רעב עם עוד 24 אסירים שהנהיג בכלא. גם כאשר הועבר לכלא גלבוע, הצליח להתסיס את האסירים ממוצא רוסי והם בתגובה הציתו שלושה תאים בשני אגפים שונים.
אבל מה שהביא את המשטרה והפרקליטות לפתוח במאבק חורמה בטנסקי היה הזיכוי שלו מהרצח הכפול מחמת הספק. ולא רק זה, המדינה נאלצה לשלם פיצויים לאסיר לשעבר על סך מאות אלפי שקלים לאחר שתבע אותם על שורת המחדלים, שלטענתו הובילה לכך שבילה כשלוש שנים מאחורי הסורגים.
מכה כואבת זו הייתה הגורם הראשון בשרשרת שהובילה את המשטרה למבצע 'ניקיטה', הפעילות שהביאה למעצרו של טנסקי בחודש שעבר, ועלולה לשנות את מפת הפשיעה בתחומי המרחב ובהיררכיה העבריינית הארצית.
שרשרת מכוניות פאר ורוצחים אכזריים
כשיצא שוב לאזרחות, טנסקי לא ראה יותר בעיניים. אם לפני כן עוד הקפיד על צניעות, עכשיו התנייד במכוניות פאר, כשמאחוריו משתרכת שיירה של מכוניות יוקרה, שכל אחת מהן נאמדת ב-300-400 אלף שקל, ובהן נוסעים חייליו, שמרביתם שירתו ביחידות מיוחדות בצבא הרוסי לצד עבריינים שגדלו בעולם הפשע.
לטענת גורמי משטרה שעוסקים בפשע הרוסי ובארגונו של טנסקי בפרט, מדובר בארגון האכזרי ביותר שקיים היום בישראל עם מחלקה 'ביצועית' – שהיא למעשה חוליית חיסול. החיילים שלו עבדו כ'פרילנס' בקווי הלוואות, סמים ופרוטקשן, והיו נותנים לו אחוזים מהרווחים. מי שלא העביר את הכסף בזמן, נקנס ומאוים עד שזה היה מגיע לאלימות פיזית קשה.
כיוון שלכל אחד מחייליו של טנסקי יש רקע במאפיה הרוסית והם יודעים היטב את כלליה, הם רוכשים כבוד למי שעומד בראש ההיררכיה. אבל הכל השתנה כשמתחת לאף של טנסקי, אחד החיילים המסורים שלו הפך לחפרפרת בארגון: 'ניקיטה', עבריין שהפך לסוכן סמוי והביא בחודש שעבר למעצר שסיבך את הבוס שלו, שעד אותו רגע חשב שהוא בלתי מנוצח.
חפרפרת מתחת לאף
כדי להבין כיצד הופעל 'ניקיטה' צריך לחזור אחורה, לחודשים ספורים לפני המעצר.
אחד מיריביו המרים של טנסקי היה בני שלמה. בחודש יולי האחרון היריבות הזו הפכה לבלתי אפשרית עבור אזרחים תמימים בערים אשדוד ואשקלון שעליהן הם נלחמים. בייחוד אמורים הדברים לגבי אשקלון, שם נורו לאחרונה צרורות לעבר בתיהם של טנסקי ואחד מחייליו.
בנקודה זו הבינו במשטרה שצריך לבצע מהלך שובר שוויון ולהרחיק את טנסקי. לצורך כך גויס בכיר במאפיה הרוסית – 'ניקיטה' – שהיה חייב לטנסקי מאות אלפי שקלים בגלל קנסות. הקש ששבר את גב הגמל אצלו היו איומים ישירים של טנסקי על אשתו וילדיו.
לניקיטה לא היה דבר להפסיד והוא פעל לאורך חודשים, מבלי לעורר חשד. טנסקי, שהיה טרוד אז בסכסוך עם בני שלמה וניסיונות החיסול, לא חשד לרגע שבארגון שלו יש חפרפרת.
ראיית הזהב שהפילה את טנסקי והביאה למעצרו הייתה חטיפתה של צעירה תושבת אשדוד שמקורבת לחייל בארגון שלו. "טנסקי בעצמו ביצע את החטיפה, התקשר מהטלפון של הצעירה למשפחה ודרש כופר של חצי מיליון שקל", גילה בכיר בימ"ר לכיש לאחר מעצרו, "הוא עשה טעות אחרי טעות".
המפכ"ל יעקב שבתאי על מעצר העבריינים: "גם במערכה הזו אנו נוקטים בשיטת 'בתחבולות תעשה לך מלחמה'. הסוכן הצליח להביא תוצאות מרשימות, באופן שמוטט את ארגון הפשיעה"@pozailov1 pic.twitter.com/MIrlwaPd4u
— כאן חדשות (@kann_news) September 20, 2021
טנסקי נעצר יחד עם עוד 16 מעורבים. מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, התראיין ואמר כי "מטרת העל במסגרת הפעלת הסוכן הייתה למוטט את יכולותיו ויסודותיו של אחד מארגוני הפשיעה המשפיעים באופן ישיר על מפת הפשיעה בארץ ועל חיי האזרחים".
כעת רק נותר לראות האם הראיות יחזיקו הפעם בבית המשפט.