מדיני

חופש המידע 2020: הצחקתם את משרדי הממשלה

בנימין נתניהו ודוד אמסלם. המשרדים עליהם היו אמונים ב-2020 לא הגישו דו"חות ליחידה הממשלתית לחופש המידע

יכול להיות שזה בגלל התחלופה במשרדים, אבל זה לא באמת מצדיק את היחס של משרד רוה"מ ומרבית משרדי הממשלה שהוקמו בכנסת ה-23 ובחרו שלא לדווח נתונים וכך פגעו באופן משמעותי בדו"ח השנתי של היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2020.

הבוקר עלה הדו"ח לאתר משרד המשפטים, ונסקר בו היישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה וביחידות הסמך. אלא שחלק משמעותי מהאנשים שמקבלים את משכורתם מהציבור כנראה לא חושבים שזה מספיק חשוב לספק לו דברים בסיסיים כמו דו"חות גלויים שעוסקים בשקיפות.

משרד ראש הממשלה, משרד הדיגיטל הלאומי, המשרד להשכלה הגבוהה, משרד ההתיישבות, משרד משאבי המים, משרד ראש הממשלה החליפי ומשרד המודיעין כלל לא הגישו את הדיווח כמתחייב ועל כן אין נתונים לגביהם בדו"ח השנתי. מבין הרשויות המשתייכות ל'פורום ה-15', רק עיריית נתניה לא הגישה את הדיווח כנדרש. מרשים.

הדוחים: משרד המשפטים, ביטחון הפנים והמשטרה

מהדו"ח עולה כי במהלך שנת 2020 הוגשו 13,390 בקשות חופש מידע, המשך למגמת עלייה משמעותית במספר הבקשות המוגשות לממשלה בחמש השנים האחרונות.

הרשויות שדחו את האחוז הגבוה ביותר של בקשות חופש מידע הן המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, משרד המשפטים ומשטרת ישראל. הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החינוך; מבין הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות האוכלוסין וההגירה ושירות בתי הסוהר.

הדו"ח התבסס על דיווחי המשרדים ויחידות הסמך על אופן יישום החוק ברשות במהלך שנת 2020. יש לציין כי בין הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1619), הרשות הארצית לכבאות והצלה (1,436), משטרת ישראל (1,347), רשות מקרקעי ישראל (1147), משרד הבריאות (969) ומשרד המשפטים (828) ובין המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (84.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (76.5%) ושירות בתי הסוהר (72%).

הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות לכבאות והצלה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הכלכלה והרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: המשרד לביטחון הפנים (62.1%), משרד הפנים (46.3%), משרד המשפטים (44%) ומשטרת ישראל (41.4%). סיבת הדחייה המרכזית: המידע נמצא בידי רשות אחרת.

הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן: משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החינוך (11 תלונות מוצדקות כ"א) ומשרד הבריאות (8 תלונות). רוב התלונות ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה מצד משרדי הממשלה.

עתירות נגד משרד רה"מ, המשטרה ומשרד הבריאות

הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר בבתי המשפט הן: משרד ראש הממשלה (20 עתירות), משרד המשפטים ומשטרת ישראל (12 כ"א) ומשרד הבריאות (11).

הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (120 יום): המינהל האזרחי יהודה ושומרון (52.1% תשובות ניתנו מעל 120 יום), צבא ההגנה לישראל (50.7%) והמשרד להגנת הסביבה (25.2%).

רוב עילות הסירוב למתן מידע הן פגיעה בפרטיות (1123 דחיות, 27.6% מכלל הדחיות), מידע שלא ניתן לאתר או שאינו נמצא ברשות (992 דחיות, 24.4%), או בשל כך שהמידע נוצר בידי רשות אחרת (792 דחיות, 19.5%).

אל הערים הכלולות בפורום 15 הערים הגדולות בישראל, הוגשו 2870 בקשות למידע, המהוות כ- 20% מהבקשות שהוגשו לממשלה. הרשויות המקומיות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר: תל אביב (552, כ– 21% מכלל הבקשות), ראשון לציון (524, כ- 20% מכלל הבקשות) ואשדוד (398, כ-15% מכלל הבקשות שהוגשו). הרשויות המקומיות שבלטו לטובה במענה בתוך זמן קצר (עד 14 יום): כפר סבא (54.9% מהבקשות), חיפה (51.9%), פתח תקווה (45%) וראשון לציון (40.8%). הרשויות המקומיות בהן נרשם שיעור חריג מסד הזמנים הקבוע בחוק למענה (מעל 120 יום): רחובות, חדרה ורמת גן.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות