איכות חיים

לירון מור – תלייה על קרסים כדרך חיים

לירון מור "מתנדנד". החבלים מחוברים לקרסים בגופו

בראיון הזה צפינו כשהגוף מכווץ, וחלקנו מסתירים את העיניים  עם האצבעות ומציצים מבעדן. כמו שעושים כשצופים בסרט אימה. נחרדים פיזית ממה שאנו רואים ובעת ובעונה לא יכולים להסיר את המבט.

הכירו את לירון מור, בן 33 בתל אביב, אמן גוף. בעל אחד התחביבים הכי בלתי מתקבלים על הדעת שתיתקלו בהם: הוא תולה את עצמו באמצעות קרסים, שמחוברים ישירות, בלי הנחות, לגופו. בידיים, על הגב, על הבטן, הכל הולך.

תכירו – באדי סספנשיין

הוא קורא לזה "בודי סספנשיין", השהיית הגוף, ולטענתו זה הטריפ הכי איכותי שיכול להיות. "זה קיק של אדרנלין. נותן לך הרגשה של היי", מתאר מור. "הגוף משחרר אדרנלין ואנדרופינים. אתה נמצא בהיי, ליטרלי. אני לא חובב של אלכוהול" הוא אומר "סמים אחרים זה לא משהו שאני עושה בשום צורה שהיא… לא מדבר אלי, פאק דאת שיט".

אז איך זה עובד? מבצעים פירסינג, רק שבמקום תכשיט מחדירים לגוף קרס, ואז נתלים ממנו. מה ששמעתם. העור שלנו, אליבא ד-מור, הוא מאוד חזק ויכול להחזיק משקל גדול "שניים וחצי ס"מ של עור" הוא אמור, "יכולים להחזיק עד 150 ק"ג". לא בדקנו.

"בודי סספנשן זה פולחן, זה מנהג, איטס א טרדישינל" מוסיף מור, "זה כמו שליהודים יש ברית מילה, אז לשבט הסו בדרום אמריקה היה את הבודי סספנשן".

נפש בריאה בגוף מחורר

מור הוא מבעלי סטודיו הפירסינג 'קלין קאט' ובגופו ניתן למצוא שלל פירסינגים, שתל של קרס מסיליקון, צילוקים, ברנדינג ("כמו שמסמנים פרות"), שתל של מגנט בקמיצה השמאלית, לשון מפוצלת ועוד.
את תשוקתו לחירור הגוף הוא גילה בגיל צעיר. כבר בגן, הוא מספר, נהג לקחת את הלולאה של מחזיק המפתחות ולהשחיל אותה באוזן, כמעין עגיל. ואז בגיל 13 הוא ראה בטלוויזיה אדם נתלה "ראיתי את החיוך שהיה לו על הפנים, ואמרתי לעצמי – ככה אני רוצה להרגיש".

אם הצלחתם לצלוח את הצפייה והתעורר בכם חשק לנסות בעצמכם מור מזהיר בכל זאת – לא לנסות את בעצמכם. "אל תנסו את זה בבית, אם זה לא היה ברור" הוא מדגיש, "זה לא משהו שאתה קם יום אחד בבוקר ומחליט שאתה יכול לעשות את זה לאנשים אחרים. אתה יכול לפצוע אנשים".

הוא מודה שזה לא מיינסטרים, הוא מודה שהאירוע כרוך בכאב ואי נעימות. הוא מספר שלפעמים יש על הפנים של האנשים הנתלים מתח, לפעמים יש מאבק, אבל בסופו של דבר, לדבריו, יש רוגע ושמחה. יש ג'וי, כך בלשונו.
"בסופו של יום החיים שלנו מאוד קצרים" הוא אומר "אנחנו פה לזמן מאוד קצוב. קצת משעמם פה".

הצפייה – לא לבעלי לב חלש.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות