החיסון הישראלי. למה נעצר התהליך?
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו וזכה ללא מעט שבחים על מבצע החיסונים הראשון, ובצדק. ישראל, בזכות היחסים הטובים של נתניהן עם אחת מיצרניות החיסונים – חברת פייזר – אכן איפשר מבצע זריז שבו חוסנו מרבית אזרחי המדינה ואיפשרה לישראל להיות אחת המדינות הראשונות שיוצאות מהסגר.
כידוע, לכל מבצע, גם אם במבט ראשון הוא נראה מוצלח מאוד, יש תמיד נזק היקפי. ובעניין ההסכם של פייזר עם ישראל, ישנה אפשרות שהנזק בטווח הארוך יעלה על התועלת שלו לטווח הארוך. למה? כי אם להאמין לראש המכון הביולוגי לשעבר, פרופסור שמואל שפירא, שעזב את תפקידו ממש לפני כמה שבועות, לאותו הסכם יש אולי חלק בעצירת הייצור של החיסון הישראלי, עליו עבדו במכון. "ביולי 2020 היה לנו חיסון אפקטיבי ביד", הוא אומר בראיון פרישה ל"ידיעות אחרונות", "בלמו אותנו. גורמים ממשלתיים עיכבו אותנו במשך חודשים.
פרופבור שפירא עמד בשמונה השנים האחרונות בראש המכון הביולוגי שנמצא בנס ציונה. בראיון הוא מתאר כיצד נקרא אל משרד רה"מ בתחילת הקורונה וקיבל משימה לייצר את החיסון הישראלי, אך מה שמעניין יותר הוא מדוע כל התהליך עוכב, בשעה שהתוצאות בשטח היו חיוביות מאוד, גם ביחס לחיסונים המוכרים של פייזר ואסטרה-זניקה.
"אנחנו מדינה מספיק גדולה וחזקה כדי שיהיה לה חיסום משלה", קובע שפירא בראיון למוסף "7 ימים" וטוען כי יכול להיות שהיחסים של ישראל עם חברות ומדינות שמחזיקות היום בזכויות על החיסונים עלולים להשתנות עם הזמן. "יכול להיות שמנכ"ל חברה כזאת או אחרת יחליט שבפעם הבאה הוא עושה את הניסוי שלו על סינגפור, מה נעשה אז?".
למרות הביקורת הקשה, פרופסור שפירא משתדל לא לבקר אישית דמויות בממשל, כמו ראש הממשלה או שר הבריאות, אלא משאיר את הפרטים מעט עמומים, כשהוא מתאר כיצד חיבלו בניסוי עליו היה אמון. "יש לי תיעוד שגורמים ממשלתיים עיכבו אותנו בחודשים", הוא מספר, "כשבכירים במשרד הבריאות אומרים שהחיסון הישראלי מיותר, זו חצי בלימה. כשהפקיד ממשרד האוצר שומע את המשפט הזה, הוא אומר לעצמו: אולי חבל על הכסף, בוא נבדוק את זה עוד פעם. בנקודות מסוימות גילינו ממש רוע".
למרות השכלתו, תפקידו הבכיר והעובדה שהוא בגיל המתאים, פרופסור שפירא מפתיע כשהוא אומר שעדיין לא התחסן במנה השלישית וגם לא ממהר לעשות זאת. "אני אחכה קצת לראות מה קורה", הוא אומר בפתיחות, "בינתיים אולי יצא איזה מאמר רציני".
על החיסונים של פייזר שפירא מוסיף ש"הם קלעו למטרה, בערך. אני לא חושב שמדובר בחיסון מצטיין", הוא עוקץ ומסביר כי מדובר בחיסון שאחרי חמישה חודשים כבר לא עומד ב"סולם המוטציות" ושבמצב כזהעדיף לתקוף את הנגיף מכמה זוויות, בעוד המנה השלישית מאותו חיסון בדיוק ממשיכה לתקוף אותו רק מאותה הנקודה, ולכן הבעיתיות פה.
