משפטי

פרשת הפדופילים: כמו אצל קצב, אבל להיפך

פרקליט המדינה עמית איסמן (מימין) והיועמ"ש אביחי מנדלבליט. צוחקים כל הדרך לעוד הרשעה קלה

בימים האחרונים מסעירה את הרשת פרשת "צייד הפדופילים" אייל בן נון, שהורשע בבית המשפט בניסיון לסחוט אנשים, אחרי שהתחזה לקטין או קטינה שמוכר את גופוה בעבור כסף, וכשנפגשו איתו איים לפרסם את הדברים אם לא ישלמו לו.

בן נון הורשע השבוע בעבירות המיוחסות לו, אחרי שהודה בהן במסגרת כתב אישום מתוקן. אלא שעושה רושם שזו רק תחילת העלילה. משטרת ישראל חקרה יותר מ-100 אנשים שהתכתבו עם הקטין או הקטינה אליהם התחזה בן נון. כולם בגירים, כולם ידעו שמדובר בקטין ועם כולם השיחות נסובו סביב רצונוה למכור את גופו.

על הרשעתו של בן נון, כאמור אין עוררין. גם על העובדה שהגברים שרצו להיפגש עמו או נפגשו עמו בפועל לא אשמים בעבירה פלילית, די ברורה. בטח אחרי עיון מעמיק בשרשור של האדם גולד של הפרקליטות, אור כרמי. בקיצור הכל בסדר מבחינת הפרקליטות, ובמישור במשפטי זה גם נכון, אבל מה עם המישור הציבורי?

בסופו של דבר מדובר בעשרות אנשים, בגירים, חלקם גם בתפקידים בכירים, שלא רק לקחו חלק בהתכתבות בעלת אופי מיני עם מישהו שבשלב זה או אחר בשיחה הציג את עצמו כבן 15-15.5, חלקם אף רצה להיפגש עמו ואף הגיע למפגש.

זה נכון שלא היה במפגש אקט מיני אלא רק ניסיון סחיטה מצד "הקטין", אבל הכוונה היתה קיימת ועוד איך. מי הם אותם אנשים? לפי השמועות ברשימה נמצא גם שם של רופא. כאבא, הוא הרופא האחרון שהייתי רוצה לשלוח אליו את ילדתי בת ה-10. אז בסדר, הם נפגעי עבירה. אבל הם ממש לא טהורים, וספק רב אם שמירת הפרטיות שלהם, לאור מה שביצעו (גם אם זה לא פלילי) גוברת פה על האינטרס הציבורי. אם היו מספיק גיבורים להתמודד עם איום הסחיטה, מדוע שלא יתמודדו גם עם מעשיהם המוסריים?

הסיפור הזה קצת מזכיר את זה של הנשיא לשעבר משה קצב. גם שם הכל החל בתלונה על ניסיון סחיטה מצד קצב. אבל ברגע שזה הגיע מהנשיא, התעוררו הקורבנות הישנים שלו, ומשם הדרך להדחה, משפט והרשעה מבישה, היתה די קצרה.

ומה יקרה אם ייחשפו פתאום שמותיהם של כל המעורבים בפרשה? אולי המתחזה בן נון לא היה היחיד שאיתו הם קיימו קשר? אולי פתאום יתגלו, וההערכה שלי היא שלפחות אצל חלק מהם יתגלו, עוד מקרים בהם ניסו ואולי אף הצליחו ליצור קשר ואף לקיים מגע מיני, כפי שתכננו לעשות גם עם המתחזה.

אבל למה לפרקליטות להסתבך עם כל זה. הם הרשיעו סחטן, עזבו אותם מקצה חוט שאולי יכול להפיל עשרות אנשים שמסתובבים על הגבול האפור והמעורפל של הפדופיליה. למה להתאמץ? רן כרמי אמר שהכל בסדר. גם השופטים אישרו.

כדי לדעת את השמות של אנשים שהתחביב שלהם הוא להתכתב עם קטינים על מין ואח"כ לקבוע איתם דייט, כנראה שנצטרך לחכות לריצ'ארד סילברסטיין.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות