ונחזור למחקר הגרמני שנערך באוניברסיטת מיינץ ובחן מעל 10,000 אנשים מאזור ריין-הסה בתקופה שבין אוקטובר 2020 לבין מרץ 2022. מידע מקיף על ההשפעה של מגפת הקורונה על בריאות הציבור נאספה בשתי נקודות זמן – כל 4 חודשים בנפרד וסקר משלים שנערך כעבור שנה. בנוסף לכך סקר שבועי שנערך דרך אפליקציה. גילאי המשתתפים במחקר 25-88.

ד"ר פיליפ וילד, ראש המערך האפידמיולוגי הקליני באוניברסיטה הרפואית במיינץ, התייחס לכך שכ-42% מאנשים שנדבקו בקורונה לא ידעו שהם נושאים את הנגיף: "מדובר על נתח גדול מאוד בציבור שלא ידע שהוא נושא את הפתוגן שעשוי להפיץ את הנגיף ולהדביק אנשים נוספים". הערה מעניינת של ד"ר וילד היא כי "לאנשים עם מעמד חברתי גבוה יותר יש סיכויים הרבה יותר גבוהים לדעת אם נדבקו, הם גם עורכים הרבה יותר בדיקות".

בנוסף לכך, צעירים עוברים בדיקות קורונה הרבה יותר מרובות ותכופות ממבוגרים בגיל 65 ומעלה. "צעירים משתתפים יותר בחיי החברה ולכן נבדקים לעיתים תכופות הרבה יותר", מסביר וילד ומזכיר, "בנוסף המבוגרים חוסנו ברובם ואנשים מחוסנים מטבע הדברים נבדקים פחות".

בנוסף, המדענים ממיינץ קבעו כי ילדים אינם מוליכים של הקורונה ומפיצי העל של הנגיף. החוקרים מצאו כי דווקא אנשים קשישים נמצאים ללא ידיעתם בסיכון גבוה יותר להידבק מאשר צעירים. מבחני התנהגות מצאו הבדלים גדולים מול הקורונה לפי קבוצות גיל.  2,200 אנשים ממשפחות עם ילדים נבדקו למטרת המחקר הספציפית הזו. "יש הנחה שחוזרים עליה לפיה ילדים מפיצים חזק את הנגיף כי הם לא יכולים לשמור מרחק ולרחוק ידיים כפי שמקובל לצפות ממבוגרים, אולם ממצאי המחקר שלנו מראים כי אין סיכון גבוה יותר להידבק עם ילדים", קובע ד"ר וילד. ילדים לא מעבירים את הנגיף בתוך המשפחה יותר מהממוצע ואף ילדים פחות נוטים להדביק זה את זה. בנוסף התגלו מקרים רבים של הורים חיוביים לנגיף קורונה כשהילדים בבית לא נדבקו, גם אחרי שאבא ואמא חיבקו ונישקו את אותם. סיבה אפשרית שהמדענים משערים היא שלילדים יש הגנה טובה יותר ממבוגרים בזכות המערכת החיסונית.

לפיכך מובילי המחקר ממליצים על בתי ספר ומעונות יום להיות פתוחים, בדגש על הקפדה על כללי היגיינה, מסנני אוויר ובדיקות סדירות. "ככל שנפעל מוקדם ויעיל יותר נוכל למנוע את הגל הבא שיגיע אלינו בוודאות ".

ממצא לא מפתיע מהמחקר מגלה שככל שגרים יותר אנשים בבית הסיכוי להתפרצות הנגיף והפצתו גדלה, וגם זה קשור לכך שאנשים מהמעמדות הסוציו-אקונומיים הנמוכים סובלים הכי הרבה מהקורונה. הם אמנם נשמעים להנחיות של הרשויות לא פחות מהמעמדות העשירים, אבל הנכונות להיבדק לקורונה ולהתחסן פחותה בקרב השכבות החלשות לעומת משאר האוכלוסיה.

במסגרת המחקר נבחנה גם מידת היעילות של שמירת מרחק ועטיית מסכות שהוכחו כאמצעים שמסייעים במניעת הדבקה. גם השפעת החיסונים נבחנה עם תוצאות חיוביות. בכל מקרה, החוקרים בגרמניה מודאגים מכך שפחות ופחות אנשים הולכים להיבדק לקורונה וכך הן המידע האמיתי והן מידת הבקרה על הליך ההדבקה נפגעים. "בדיקות הם כמו מערכת לאזהרה מוקדמת", מסביר וילד.

גרמנים תורמים למדע

מחקר הקורונה החדש והמקיף במיינץ אסף מידע עומק ייחודי על כל אדם במספר רמות – ראשית המחקר כלל מידע מגוון על השלכות המגפה והדבקה בקורונה, מידע קודם מפורט על הממשתפים במחקר, מידע שנבע מבדיקות נוגדנים ובדיקת PCR ועוד נתונים ביולוגים וביומטריים שנאספו מבנק הביולוגי של מיינץ, שם בונים בנק מאוסף תאי אדם.

היתרון הגדול במחקר במיינץ הוא שמאגר המידע של משתתפים רבים במחקר קיים מאז 2007 ומכיל כ-15 אלף בני אדם שהשתתפו במחקרים וניסויים שונים ובפועל המדדים הרפואיים שלהם נמצאים במעקב עקבי גם למען בריאותם וגם למען המדע ומחקרים שונים..

המשתתפים במחקר עברו בדיקות קורונה רבות וענו באפליקציה המיוחדת שהקימה האוניברסיטה הרפואית במיינץ על שאלות על חיי היומיום בהתייחס לקורונה.

"אני מעורבת כבר 11 שנה במחקרים מגוונים וסדרות מחקרים", סיפרה קטיה היילס לתכנית החדשות 'טאגס-שאו' תוך כדי שהיא מזינה מידע רפואי אישי לאותה אפליקציה, "בדרך הזה אני מקבלת ניתוח עומק מושלם של הגוף שלי שוב ושוב ובמקביל אני תורמת להתקדמות המדע".