לפי הערכות שונות, מדובר במאות רבות של לוחמי צה"ל לשעבר שסובלים מסיוטים קשים וחווים קושי רב בהתנהלות היומיומית. "המצב הוא קסטרטופה", זועק קלימן שנתקל מדי יום במקרים קשים במסגרת מאבקו לסייע לנכי צה"ל בכלל ולהלומי קרב בפרט.

קלימן טוען ש"חייבים רפורמה כללית באגף השיקום, החל מ'שער הכניסה' בו מאבחנים את החיילים, דרך ההכרה בצורך לטיפול, ייעול תגובת הרשויות, הקלה בבירוקרטיה ועד לטיפולים עצמם". הכי חשוב, לפי קליימן, זה לשנות גישה. "חייבים להפסיק לראות בנכי צה'ל והלומי קרב כגנבים שמחפשים להוציא כסף מהמדינה ולעשות להם חיים קשים ולעבור לראות אותם כנפגעים שזקוקים לטיפול מסור ודואג. ברגע שיפסיקו לתת להם הרגשה כאילו הם גנבים כבר יהיה שיפור".

רבים שמכירים לעומק את סוגיית הלומי הקרב מספרים על בירוקרטיה מייאשת, הליכים מתישים ומורכבים שנמשכים ונסחבים שנים ונתקלים בסחבת, דרישות להציג מסמכים רבים, עמידה בתורים ארוכים ותרבות של 'תבוא תלך' שוב ושוב. תהליך מתיש שגורם ללא מעט נפגעים להתייאש בדרך. "מנגנוני הבירוקרטיה הפכו להיות אבן שואבת והם מונעים טיפול ממי שבאמת זקוק לו", טוען קלימן.

בדו"ח מבקר המדינה מ-2019 נמתחה ביקורת חריפה על הפגיעה ברמת השרות שניתנת לנכי צה"ל, ובין היתר פורט בדו"ח על מחסור ברופאים מחוזיים, סחבת ועיכובים בטיפולים הרפואיים, חוסר פיקוח על מלווים ועוד כשלים רבים של הטיפול הצה"לי ובפרט זה של אגף השיקום, הגוף האחראי להעניק לנכי צה"ל שירותים רפואיים בהתאם לזכאותם ועל פי הנכות שהוכרה להם. מדובר על קרוב ל-60 אלף נכי צה"ל שזכאים לשירות ולטיפולים.

יש להבין כי ישנים מספרים שלבים שעובר כל אדם שרוצה טיפול ועזרה אחרי שנפגע בשירותו הצבאי, ובכל אחד מהשלבים יש בירוקרטיה, סחבת ובעיות רבות משלה. בשלב הראשון מוגשת עתירה להיות מוכר כנכה צה"ל/הלום קרב, בו נדרש החייל העותר להוכיח קשר סיבתי בין מצבו לבין אירוע טראומתי שעבר בצבא. אם מומחה מטעם משרד הביטחון קובע שהעתירה מוצדקת, מגיע שלב הוועדות הרפואיות שם חוקרים רופאים מומחים את מצבו הרפואי ושם ניתשים מאבקים על אחוזי הנכות שצריכים להיקבע לנפגע. השלב האחרון היא טיפול במרפאות השיקום, שם הלום הקרב או הנכה זכאי לטיפולים במסגרת שנקבעה לו.

*

"כסף מזהם את ההליך"

המקרה של סעידיאן אינו ייחודי כמובן. לא צריך לחפש הרבה כדי למצוא עוד נפגעים של אגף השיקום במשרד הביטחון. לדוגמא לוחם בשריון שנפגע בתוך הטנק לפני מספר שנים לאחר שגוף ברזל במשקל 100 קילו נפל עליו ושבר לו עמוד שדרה צווארי. הוא החל מיד בתהליך להכרה בנכותו ולטיפולים שהפך לסיוט מתמשך.

עו"ד רפאל שיין שהוא בעצמו נכה צה"ל ועוסק בייצוג נכים מול משרד הביטחון כבר יותר מעשור, מספר  כי "הלוחם עבר ניתוח וזכה לאחוזי נכות מגוחכים, ואם זה לא מספיק הרופא המומחה שתיחקר את החייל המתלונן השפיל אותו והטריד אותו מינית. בין היתר הוא שאל שאלות שקשורות לתפקודו המיני של הלוחם ובנוסף לכך, בשלב הבדיקה, הרופא ביקש ממנו להוריד תחתונים כדי למשש את אשכיו".

שיין הורה ללקוח שלו לקום וללכת הביתה באותו הרגע. כעבור יומיים עו"ד שיין קיבל טלפון ממזכירת הוועדה ונשאל מדוע לא הגיש תלונה נגד הרופא. אז הוא הגיש תלונה ליו"ר הוועדה וקיבל מענה שהוא לא מבין רפואית מה קרה לחייל. שיין לא עצר והגיש תלונה על הטרדה מינית נגד הרופא המומחה ודרש שיפסול עצמו מלדון בלקוח שלו. במקום לפסול עצמו, הרופא נתן חוות דעת רפואית שפסקה ללוחם 50% אחוזי נכות בלבד. שיין הגיש ערעור לבית משפט מחוזי ובתגובה קיבל תחנונים להסיר את הערעור ולחזור לוועדה חדשה. אחרי שעשה כן, גילה שבוועדה החדשה רוצים להוריד ללוחם את אחוזי הנכות עוד יותר.

"צריך להחליף את רוב הרופאים בוועדות הרפואיות", טוען שיין. מדובר ברופאים שרובם פנסיונרים שמקבלים כסף לפי תיקים וגם לפי שעה (300-400 שקל לשעה). הטענה שמעלה שיין וקולגות נוספים היא שאם הרופאים האלה יפסקו אחוזי נכות גבוהים באופן תדיר, יוציאו אותם  לפנסיה. המדינה רוצה לחסוך כסף, גם אם זה על גבם של הלומי קרב ונכי צה"ל.

הטענה הרחבה מצד "קורבנות השיטה" היא שכסף מזהם את ההליך ומעוות את הצדק. לרופאים מומחים יש אינטרס לשבת בוועדות ולהגיע לעוד ועוד דיונים, הם מקבלים אלפי שקלים על כל חוות דעת. תביעות רבות נדחות ושיין מסביר ש"עדיף להם לדחות את התביעות ולהגיע לבית המשפט כי יותר משתלם להם להרוויח כסף בהליך המשפטי".

יש לציין שמצידם של הרופאים המומחים נדרשת משימה קשה ורגישה במיוחד בבחינת כל מקרה, הפעלת שיקול דעת ובחינה מקיפה אם מדובר בתלונת שווא או בניסיונות לתחמן את המערכת. שיין אף מדגיש שלא כל המומחים הפסיכיאטרים הם אנשים רעים שפועלים ממניעים ציניים, ואף מזכיר שלאחרונה הגיע מומחה חדש שהעיף הביתה רבים מהמומחים הוותיקים שעלו נגדם טענות, אבל עדיין המצב מבחינת הנפגעים הוא בלתי נסבל.

מפקדיו של איציק סעידיאן באו כעת לתל השונר: אל״מ ארז אלקבץ – מפקד המרכז לאימונים טקטיים במל״י שהיה מפקד גדוד 13 בקרב סג׳עייה שבו לחם איציק סעדיאן, סא״ל אוהד מויאל -כיום מג״ד ברדלס שהיה מפקד פלוגה מסייעת בגדוד 13 של איציק ורב סרן ניקולאי אשורוב – שהיה המ״מ שלו. טרגדיה איומה. pic.twitter.com/6xtjdmEriF

— Or Heller אור הלר (@OrHeller) April 12, 2021

*
תגובת משרד הביטחון לכתבה:

"משרד הביטחון מתפלל לשלומו של נכה צה"ל איציק סעידיאן, ועומד ברגעים קשים אלה לצד משפחתו בבית החולים. מדובר באירוע קשה מאוד, המזעזע כל בן אנוש. איציק, נכה צה"ל המטופל על ידי משרד הביטחון, חווה מצוקה שהובילה אותו למעשה נואש, הנורא מכל. משרד הביטחון נושא באחריות לטפל בנכי צה"ל, ובכללם באיציק סעידיאן.

משרד הביטחון יהפוך כל אבן כדי ללמוד ולתקן. המשרד מחויב להפיק לקחים וליישמם באופן מערכתי לשיפור מהותי בטיפול בהלומי קרב. עובדי אגף השיקום של משרד הביטחון ימשיכו לטפל ולתמוך בנכי צה"ל במסירות ובמקצועיות.

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, קיים היום (ג') תחקור ראשון של האירוע, שהוצג לשר הביטחון בני גנץ. בסיכום הדיון אמר: "מדובר באירוע מטלטל וקשה ביותר, זו חובתו משרד הביטחון לממש את החוב המוסרי של מדינת ישראל לטפל ולשקם את אלה שנשלחו להגנתה ואנו נחושים להביא לשינוי מהותי".

אשל מינה את ראש אגף התכנון במשרד, אל"מ (מיל') אליעז קרני, לעמוד בראש צוות בדיקת האירוע ולהגיש לו מסקנות ראשוניות בימים הקרובים. במקביל הנחה המנכ"ל להמשיך להעניק את מלוא הסיוע הנדרש לאיציק ולמשפחתו.

סעידיאן, בן 26, מוכר באגף השיקום בדרגת נכות של 25% לצמיתות בגין פוסט טראומה ממבצע "צוק איתן". סעידיאן הגיש ביוני 2017 בקשה להכרה בו כנכה צה"ל, והוכר בוועדה רפואית בשנת 2018 רטרואקטיבית מיום שחרורו ב-2016. ‏סעידיאן עירער על אחוזי נכותו לוועדה עליונה, אשר קיימה שתי ישיבות בעניינו ובסופן לא שינתה את החלטת הוועדה הרפואית וקבעה את אחוזי נכותו ל-25% לצמיתות. בנוסף לטיפול באמצעות אגף השיקום, טופל סעידיאן גם במסגרות שונות בקהילה, ונעשו מאמצים לסייע לו גם במישור הכלכלי-רווחתי.

תיאור האירוע: אתמול (ב') בסביבות השעה 18:00 הגיע סעידיאן למשרדי אגף השיקום בפתח תקווה, ואמר למאבטח בכניסה כי זומן לוועדה רפואית. בתחקיר התברר כי לא נקבעה ועדה רפואית בעניינו. סעידיאן אמר כי הוא מבקש להמתין מחוץ לבניין לעורך דינו, כאשר לפתע הוציא שני בקבוקים עם חומר דליק, שפך על בגדיו את החומר והצית את עצמו. מאבטחי משרד הביטחון רצו מיד לעברו, ובאמצעות מטפי כיבוי השתלטו על האש, העניקו לו עזרה ראשונית והזעיקו את כוחות ההצלה.