בחוק שהתקבל אמש בכנסת נקבע כי הסכום היחידי שאותו יוכלו לנקות בעלי האולם מהמקדמה שתוחזר הוא על הטעימות וגם זה בסכום שלא יעלה 2,000 שקלים. כזכור, רוב הלקוחות שהגיעו להסדר מול שמואלי הסתפקו במחצית הסכום. אלו שהתעקשו ונלחמו יותר קיבלו את כל הכסף מלבד 10,000 שקלים שנשארו בידי בעלי האולם.

גם זוגות שביטלו את האירוע אחרי התפרצות הקורונה מיוזמתם או באופן חד צדדי, לא יאלצו לשלם את הסכומים הללו. על פי החוק, הטעימות יעלו להם עד 2,000 שקל ובנוסף הם יאלצו לפצות את בעלי האולם ב-3% מערך העסקה שבוטלה או 3,000 שקלים, הנמוך מבין השניים. משמעות העניין היא שלכל היותר ייאלץ זוג שחתונתו התבטלה לא יותר מ-5,000 שקלים.

הזוגות שהאירועים שלהם התבטלו זכו בסעד נוסף: אם בעלי האולמות לא ישיבו את הכסף לפי המועדים שנקבעו, הם יכולים להגיש תביעה לפיצויים של עד 10,000 שקל ללא הוכחת נזק.

החלטת הכנסת זכתה לביקורת קשה מצד בעלי האולמות, שחלקם טענו כי בזמן שלהם אין מה לאכול, לקוחות שתובעים את המקדמה שלהם מבלים בדובאי ובסיישל. גם חברי הכנסת הביעו אמפתיה כלפיהן וח"כ יבגני סובה מישראל ביתנו טען כי מדובר בסה"כ בסכום שמוערך בכ-12 מיליון שקלים, ושהמדינה יכולה לפתור זאת די בקלות, על ידי פיצוי בעלי האולמות "שהפיצוי שקיבלו עד כה אינו מספיק", לדבריו.

היועץ המשפטי של התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, עו"ד רון שפירא, טען כי הנתון שהביאה ח"כ שי-וזאן לפיו 90% מהזוגות לא הגיעו להסדר עם בעלי האולמות, אינו מדויק. "ואם מדובר ב-9% ולא ב-90", תהה עו"ד שפירא, "אתם חייבים לדעת את הנותנים לפני שמתקבלות החלטות".

אלא שדבריו של עו"ד שפירא לא התקבלו, והחוק, כאמור, עבר בקריאה שנייה ושלישית אמש. המשמעות היא שהחל מ-1 בינואר 2021, היום שבו ייכנס לתוקפו, יהיו חייבים בעלי האולמות להעלות הילוך במו"מ להחזרים. אחרת יעמדו לזכות הזוגות המאוכזבים שלל כלים להעניש אותם.