קשת כמו קשת יודעת להשקיע בפרומואים ולהבטיח גדולות, כאשר בפועל התוכנית אמש שעקבה אחרי הטרגדיה של יגאל שילון, הייתה מסחטת דמעות וקלישאות, עטופה במעט נוסטלגיה חיובית והמון מריחת זמן מתישה. זה טור שללא ספק מצריך הליכה בין הטיפות. אז בואו קודם כל נתחיל מזה שהמצב של שילון קשה ואכן מעציב מאוד. אף פעם לא פשוט לראות התדרדרות בריאותית של אדם, בייחוד כזה שהיה מלא כוחות וכעת הפך לחסר אונים. כשמדובר בפנומן כמו שילון, הדברים הופכים למורכבים אפילו יותר.
לפני כשנתיים, באחד הערבים מול הטלוויזיה כאשר בדיוק סיים לצפות במשחק מוצלח במיוחד של ברצלונה אהובתו, קם להשתין והתרסק על הרצפה. נפילה אחת לא מוצלחת, גרמה לגופו של שילון בן ה-75 להפוך למשותק לגמרי. האיש שהוביל את טבלאות הרייטינג, עבד ללא הפסקה במשך כמה עשורים וייצר תכנים שעד היום זכורים היטב בתודעה הציבורית – מצא עצמו מרותק לכיסא גלגלים, ללא יכולת להזיז כמעט אף איבר בגופו. את הסיגר המפורסם של שילון, המטפל הסיעודי נאלץ להדביק במסקנטייפ לאצבעותיו, כדי שזה יצליח לפחות לעשן.
אחת הסיבות ששמחתי שאת הסרט עושה ארז טל, הייתה המחשבה שהוא ידע איך לא ליפול לקלישאות שמונחות לפניו – בכל זאת לא מדובר באיש שהצד הסנטימנטלי הוא מהבולטים בו. אחרת כנראה הסרט "מה קרה ליגאל שילון?" היה מופיע כפרק של 'חשיפה' של חיים אתגר, ואז לא הייתה לי אף טענה כי הייתי יודעת שנקבל מוצר בינוני וקלישאתי עד אימה. אבל מפגש כזה בין שני ענקי הערוץ השני ז"ל, היה אמור להביא לסרט שיודע לא להיכנס לפינות מובנות מאליהן. לצערי קרה בדיוק ההפך.
היו רגעים שפשוט גרמו לי להתכווץ בכיסא ולא מאמפתיה. אחד מהרגעים הללו היה המפגש עם חנן בן ארי. מסתבר ששילון אוהב מאוד את הזמר המפורסם, בעיקר בגלל המטפל הסיעודי שלו שנהנה לבצע כמה משיריו. בשיא הסרט, הגיע בן ארי לשמח את השניים ושר יחד עם המטפל את "אלוף העולם", כשכולם יושבים בחניה של הבניין של שילון. הסצנה הזו הפכה לאחד הרגעים היותר קרינג'ים בחווית הצפייה ובתחושה שלי, גם את ארז טל עצמו הסיטואציה הביכה במיוחד.
בהמשך העלו מהאוב גם את היריבות ארוכת השנים בין שילון לאחיו הבכור דן, גם הוא מעמודי התווך של הטלוויזיה הישראלית. מילא השיחה הייתה מתמקדת בקריירות האדירות של השניים, אבל מה שהתחיל כדיון על רייטינג וכישרון במהרה הפך לסגירת חשבונות אישיים, כמו – למה שילון הצעיר לא תמך בגירושים של אחיו הבכור מאשתו הראשונה. תסלחו לי, אבל את מי זה באמת מעניין? זה נושא שהיה צריך לעלות במעגל לפני 30 שנה, בפרק של החשפנית שקיעקעה על הישבן שלה את פניו של שילון הבכור.
כך יצא שמתוך סרט של שעה וחצי, שהובטח בפרומואים מפוצצים, שנספר לאחור במהלך היום (שנייה לפני שהתחילה ספירה לאחור לא פחות חשובה, של ההופעה האחרונה של יובל שמלא ב'נינג'ה ישראל') – הייתי משאירה אולי חצי שעה, של המפגש של שילון עם יצפאן באולפני הרצליה והחזרה לפספוסים הגדולים. אלה היו רגעי הקסם היחידים של הסרט שנסחט עד תום.