אבירם לוי, תאורן ותיק, נבחר לאחרונה לקדנציה שנייה כיושב ראש ארגון העובדים בקולנוע ובטלוויזיה (אקט) במקומו של אהוד גוטרמן ממחלקת האקט באיגוד. לוי, 50, נשוי ואב לשניים, הצטרף לאיגוד לפני 25 שנה. במהלך שנותיו כתאורן עבד בין היתר בסרטים "קרקס פלסטינה" ו "ככר המיואשים" ובסדרות "כסף קטלני", "פלורנטין", "הבורגנים" ועוד. ב-2008 נבחר לראשונה לכהן כיושב ראש האיגוד, בתקופה שהייתה סוערת במיוחד בתעשיית הטלוויזיה: המשבר הכלכלי העולמי שחתך את ההכנסות מפרסום כמעט שיתק את הפקות המקור וארגוני היוצרים יצאו אז למחאה חסרת תקדים.
לרגל כניסתו של לוי לכהונה נוספת בתפקיד במקביל ללימודי אמנות במסלול של אומנות משקמת לאוכלוסיות מיוחדות בבית ברל, לקראת תחילת הדיונים בכנסת על יישום מסקנות ועדת פולקמן והשפעתן על ההשקעה בהפקות המקור, ועל רקע האסון שאירע על הסט של Rust, הזמנו אותו לראיון על המתרחש בישראל.
דו"ח פולקמן יגיע בקרוב לדיונים בכנסת לקראת קידום המלצותיו בחקיקה, עם סיום הדיונים על התקציב. מה חשוב לכם כאיגוד שייושם מתוכו?
"הכיוון של ועדת פולקמן הוא חיובי וכולל את השידורים על גבי האינטרנט. יש בדוח כמה בעיות בנוגע לחישוב ההכנסות ואחוז חובת ההשקעה בהפקות ישראליות אנחנו נדרוש לשנות אותו בכדי לשמור על התעשייה. נוודא שההוצאה הכספית על הפקות מקומיות תגדל לטובת התרבות ותעשיית הטלוויזיה המקומית".
בגזרה הזו לוי ואקט מציגים חזית אחת יחד עם שאר איגודי היוצרים והעובדים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע, אולם מאחורי הקלעים – בדיחה מקרית – יש לאקט כמה חילוקי דעות עם האיגודים האחרים, בראשם איגוד המפיקים, על תנאי העבודה והסכמי ההעסקה. דוגמה לחילוקי דעות אלה עלתה לאחרונה עם עתירת אקט וארגון השחקנים שח"ם לבג"צ בדרישה לצו מניעה נגד צילומי העונה השנייה של "טהרן". העתירה נדחתה אבל המתחים קיימים.
במקביל למאבק המשותף של איגודי היוצרים והעובדים בתעשייה יש לכם גם חזית פנימית מול המפיקים. איך מנהלים את שתי החזיתות במקביל בלי שאחת תפגע בשנייה, ומה תיעדוף הקרבות שלכם?
"אין לנו שום חזית מול איגוד המפיקים. התנהלנו מולם בפעם המי יודע כמה לנסות ולהסדיר את תנאי ההעסקה שלנו, ניסינו להידבר ולהגיע להסכמות, לא ממש הצליח ומבחינתנו ניתן לראות בהתנהלות שלהם במשא ומתן חוסר רצון אמיתי להגיע להבנות. בהתאם לזאת אנחנו יודעים איך אנחנו רוצים לעבוד ולחיות, ואנחנו נעשה את מה שצריך בשביל שזה יקרה".
איפה אתם עומדים בהתאוששות מהקורונה? היקף העבודה חזר לקדמותו או שיש עוד חברי איגוד שזקוקים לסיוע?
הקורונה לימדה אותנו קצת להרגיש את הבית מקרוב, לטובה ולרעה. נראה כי יש חזרה להיקפים של לפני הקורונה. לשמחתנו, בספטמבר 2020 שר הרווחה נעתר לפנייתנו והכניס את עובדי הסט תחת צו ביטוח לאומי לקבלת דמי אבטלה. זה בהחלט עזר ועוזר למי שצריך תמיכה".
ההתנהלות הנוכחית מסכנת את אנשי הסט
בכל הנוגע להנחיות בטיחות וביטחון אישי, לוי לא חוסך מילים. תקרית הירי על הסרט של Rust, בכיכובו והפקתו של אלק בולדווין, הציפה את הבעיות והחוסרים בנושא הבטיחות בישראל, שלמודת אסונות כתוצאה מרשלנות וחוסר תשומת לב.
מה המצב בישראל מבחינת הנחיות בטיחות? מה אפשר וצריך לעשות כדי למנוע תקרית ירי כמו של אלק בולדווין אצלנו?
"מצבנו בישראל רע מאוד ביחס לעולם. אין אצלנו נהלי בטיחות מספיק ברורים או אחראי בטיחות שמפקח שהעבודה תתבצע בצורה בטוחה. סט צילומים מורכב דומה יותר לאתר בניה והסכנות בו רבות. הסכנה יכולה לבוא מהרבה גורמים ולכן אנחנו כבר שנים מתריעים שההתנהלות הנוכחית מסכנת את אנשי הסט. שעות העבודה המרובות, חוסר שינה ועבודה עם ציוד טכני כבד, עבודה בגובה, מתקנים וכו' זה מתכון לאסונות.
"בנוסף, נושא האפקטים המיוחדים אינו מוסדר בישראל וגם שם קיימת סכנה ממשית. לעיתים התנהלות מעסיקים שמונעים משיקולים כלכליים גורמת לחיסכון על חשבון הבטיחות ובהרבה מקרים העובדים חוששים להתלונן לבל יאבדו את מקום עבודתם".
על חלקם במאבק אומר לוי: "כאיגוד אנחנו מדברים ועוסקים בנושא כבר זמן מה. הצוות הטכני מצדו מאוד מקצועי ואחראי ועושה ככל יכולתו למנוע פגיעה, אך עם זאת לא תמיד המקצועיות שלהם יכולה למנוע אסון. נדרשת עבודת עומק, לדאוג לבטיחות כבר ברמת התכנון. אנו כאיגוד נפסיק לשתוק ונתחיל לפעול כבר בימים הקרובים כדי לשנות את המצב. נדלקה אצלנו נורת אזהרה ואנחנו לא נתעלם ממנה.
"אנחנו נדאג שהתעשייה שלנו תעבוד בהתאם לחוקי המדינה בכל הקשור לשעות עבודה ומנוחה. לא נאפשר להמשך המצב שנהגי משאיות עולים על ההגה לאחר 15 שעות עבודה בניגוד לחוק. נפעל מול הרשויות לחייב לבדוק את הנעשה בתעשייה שלנו ולחייב את המעסיקים לקחת אחריות על בטיחותם של העובדים וכל אנשי ונשות הסט. הסכנות על הסטים לעולם לא יגמרו, אנחנו נעשה כל שביכולתנו לספק בטיחות מקסימלית לחברות וחברי האיגוד, ולדאוג מבעוד מועד שהסט יהיה בטוח ככל האפשר, אחרת זה יגמר באסון".
בימים אלו מציינים ארבע שנים ל-me too. משה איבגי בכלא ויותר ויותר נשים לא מפחדות להתייצב ולהתלונן, כולל בפנים ושם גלויים, גם עובדות שנחשבות זוטרות על הסט. האם בישראל המהפכה הושלמו? סטי הצילום בטוחים?
"מהפכת me too חוללה שינויים דרמטיים בכל רחבי העולם, וגם בתעשייה הישראלית. אני לא יכול להגיד בבטחה שהמגמה מאחורינו, אך למרות זאת, רמת המודעות והערנות של כל העוסקים בתחום השתנתה. הרבה דברים שפעם היו נעשים ללא פיקוח נעשים כיום בהשגחה ובאחריות. אני רוצה להאמין שאנחנו בכיוון טוב ונפעל ככל שנוכל בכדי למנוע את ההטרדה הבאה".