פרט לשם טוב "כיכב" בתחקיר עורך הדין ברק לייזר, היועץ המשפטי של מערך בתי המשפט, שניהל מאבק גלוי בשם טוב אך במחשכים "גייס" אותה ככלי שרת במלחמה של הנהלת בתי המשפט להשתקת הביקורת של עורכת הדין רוני אלוני-סדובניק. אותה סדובניק הצליחה להכעיס לא מעט שופטים, בראשם מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, משום שטענה נגד שיטות ניהול משפטים של עבירות מין. לטענת עו"ד סדובניק, שיטות אלה מיושנות, שוביניסטיות ומשפילות.

לפי התחקיר, בכדי להשתיק את סדובניק, נשלחו מבלי משים למייל הפרטי של שם טוב תיקים חסויים של מתלוננות בייצוגה. זו עבירה פלילית מובהקת, ולמעשה יותר מאחת. ואם זה לא היה מספיק, אז למרות שבשנת 2018 נחקר לייזר בפרשת ההדלפות, החליט פרקליט המדינה דאז שי ניצן לסגור את התיק נגדו מסיבה שלא ברורה עד היום. לייזר לכאורה הצליח לשכנע כי שם-טוב סחטה אותו ולכן הדליף לה חומרים חסויים, אבל זה לא הגיוני. אם אנשי המשפט שלנו סחיטים אולי מערכת המשפט היא לא המקום עבורם. ברור הרי שגם ניצן מבין עד כמה הטענה של לייזר אבסורדית – מה שהופך את הפרשה הזו למטרידה פי כמה.

אבי עמית, תחקירן מוערך ומנוסה שהגיע לתאגיד אחרי שבחדשות 13 החליטו לוותר על שירותיו, התייחס בסוף התחקיר לכך שבעידן שאחרי נתניהו, קל לייחס לו ולממשלותיו את המחדלים. קשה שלא לשים לב שדווקא חברת הכנסת לשעבר אסנת מארק, לא מאור הגולה כאדם וכמחוקקת, מופיעה בתחקיר כקול שפוי שמציג את מערכת המשפט במערומיה. במקביל, קשה להתעלם מהקולות הצוהלים בימין שמרגיש שאין יותר "אמרנו לכם" ממה ששודר אתמול. אבל אסור שהדבר יסתכם שוב בנתניהו בעד-ונגד, כי יש פה סיפור גדול בהרבה: אם מערכת המשפט לא תעשה חשבון נפש עמוק היא תהפוך לאמא של המאפיה, ואנחנו נשאר מופקרים.