טורים אישיים, מדיה

בין עין כרם לרמת השרון | ביקורת TV

"רוצח ללא שם" (צילום: יח"צ רשת 13) שרון כידון צריכה לעשות יותר כאלה. "רוצח ללא שם" (צילום: יח"צ רשת 13)

נתחיל בגילוי נאות: ערכתי במשך שנתיים את התכנית "מייבשים את הביצה" בהגשת שי גולדן ושרון כידון ברדיו תל אביב. ולמרות הקשר האולי יותר אישי שלי לכידון, אני לא מהססת לרגע לומר שהיא פשוט מעולה וצריכה לעשות כמה שיותר פרויקטים כמו הסרט התיעודי "רוצח בעילום שם", ששודר אמש (ראשון) ברשת 13.

בימים אלו, לאחר ריצוי שני שליש מעונשו, מבקש הרוצח של עו"ד ענת פלינר להשתחרר, בעוד משפחתה של פלינר נאבקת למנוע את השחרור המוקדם. הסרט מציג את האבסורד שמאחורי ניהול תיקים בהם מעורבים קטינים. על פי חוק, אסור לפרסם את שם הרוצח אם ביצע את העבירה לפני גיל 18. משום כך, הרוצח של פלינר, שהיה בן 16 ביום הרצח, יכול להשתחרר מחר ולעבור לגור ליד כל אחד מאיתנו מבלי שבכלל נדע במי מדובר. הפרשה הזו מזכירה את הרצח בעין כרם, כאשר נער בן 14 רצח בלילה אחד את הוריו ושתי אחיותיו. כעבור שש שנים הוא שוחרר, וכיום הוא חי חיים נורמטיביים לחלוטין. סיכוי סביר שאפילו שכניו לא יודעים שהם חולקים בניין עם אדם שביצע טבח בבני ביתו.

"רוצח בעילום שם" (צילום: יח"צ רשת 13)
כולנו זקוקים לתשובות. "רוצח בעילום שם" (צילום: יח"צ רשת 13)

מבלי להיכנס לכל הפרטים, הרוצח של פלינר דפק על דלתה בשעה שבישלה ארוחה עבור הילדים שלה וילד נוסף שהגיע להתארח (שהוא במקרה הבן של דני רופ). כאשר פתחה את הדלת, הרוצח ביקש שתתן לו כסף וכנראה ברגע שסרבה – דקר אותה פעמיים. אחד הרגעים הקשים לצפייה היה הראיונות עם ילדיה של פלינר, שנכחו בבית בדקות האחרונות לחייה של אמם. הרגעים בהם ניסתה להחזיק מעמד, למרות הדימום הכבד, כדי לא להלחיץ את ילדיה הקטנים – והילד הקטן שמנסה לנהל את הסיטואציה: מדבר עם מד"א ותוך כדי צועק לאמא שלו לא לעצום את העיניים. הכל מלווה בתיעוד קולי של השיחות למד"א, הן של הילדים והן של פלינר עצמה. אלה גם היו המילים האחרונות שלה לפני שנקבע מותה באמבולנס שהגיע לנסות להציל את חייה.

כידון התאימה לסרט כמו כפפה ליד. משהו בדמות הרכה והמכילה שלה, יחד עם הצורך לקבל תשובות, יצר קירבה לסיפור ולמורכבות שלו. אפילו כאשר דיברה עם הרוצח עצמו, הצליחה ברוך האופייני לה לדובב אותו. מה שרק מוכיח עד כמה לפעמים פרצופים קשוחים למצלמה וצעקות סטייל חיים אתגר הם לא מה שיגרום לצופה לקבל את מה שבאמת מעניין אותו – וזה תשובות. כי מה אנחנו רוצים יותר מאשר לרגע להיכנס לנבכי נשמתו של הרוצח? להבין איך עובד מוחו האפל, והאם הוא באמת יכול להשתקם, רגע לפני שהוא חוזר להיות השכן מהבית הסמוך.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות