טורים אישיים, כללי, מדיה

יום הזיכרון לרצח רה"מ: הפוליטיקה של משפחת רבין | ביקורת TV

דליה רבין קוטעת את הראיון שלה עם תמר איש שלום דליה רבין קוטעת את הראיון שלה עם תמר איש שלום

אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי. זה משפט שאמא שלי לימדה אותי כל החיים. זה בדיוק מה שרציתי להגיד אתמול לדליה רבין, בתו של יצחק רבין ז"ל, שהחליטה לקטוע את הריאיון שלה עם תמר איש שלום בחדשות לאחר שהתעקשה לדבר איתה פוליטיקה סביב אירועי הזיכרון. מה שדליה כנראה שכחה זה שאת השיח הפוליטי התחיל כמה שעות לפני כן לא אחר מאשר הבן שלה, יונתן בן ארצי, שמתעקש לדבר על בנימין נתניהו, גם כשהאיש כבר לא בתפקיד ראש הממשלה ועם הרבה פחות רלוונטיות.

את ההספד שלו פתח בן ארצי הנכד במילים: "תקופה האבל תמה, שלטון העם ניצח את שלטון היחיד". ופה ראוי לפתוח לרגע את נושא האבל. האבל על רבין הוא כבר מזמן לא פרטי. 26 שנה לאחר הרצח הנורא ששינה את פני ההיסטוריה של מדינת ישראל, האבל על ראש הממשלה הוא של כולם. כן, גם של אנשי נתניהו, תתפלאו. לא יתכן ששנה אחר שנה יבחרו בני משפחתו של רבין למחוק פלג מרכזי בעם בגלל העובדה שבחר באיש שבעיניהם הוא מוקצה.

אבל לאומי הוא לאומי, כלומר שייך לכולנו פה. אני מתקשה להאמין שיצחק עצמו היה רוצה שביום לזכרו מחצית מהעם ירגיש אשמה. היה פה רוצח אחד – יגאל עמיר המתועב. וכן, אני לא מתעלמת מההסתה שקדמה לרצח.

משפחת רבין היקרה, מי שהפך את היום הקדוש הזה לפוליטי לאורך שנים, הוא אתם. ההתעקשות לקשור את זכר ראש הממשלה שהיה לנו בנתניהו הייתה הבחירה שלכם לאורך הדרך. שחררו אותו, הוא כבר לא ראש ממשלה. יש כל כך הרבה על מה לדבר סביב זכרו של יצחק רבין ז"ל. אפשר לפנות לבנאליה עם דיון על שנאת חינם, סובלנות, אפשר להתאמץ גם יותר.

מה שמעניין אפילו בימי אבל קדושים כאלה הוא מה שנכתב בטוויטר, במי תיכנס הפעם המשפחה והאם נתניהו יגיע או לא יגיע לטקס. את מי לעזאזל זה מעניין? אולי הגיע הזמן להזכיר שרבין היה דמות מרכזית בתרבות הישראלית הרבה לפני ששמו נקשר בילד נתניהו. ואולי ה"מחאה" של דליה רבין הייתה נכונה, אם רק בני משפחתה היו מיישמים אותה ראשונים.
הלוואי שבשנה הבאה נצליח להתייחד עם הזיכרון של רבין מבלי באמת להתעסק בפוליטיקה קטנה. אני די בטוחה שזה מה שהוא היה מאחל לעצמו.

וכמה מילים על הבחירה של חדשות 12 לפתוח את תוכניתה של סיוון רהב מאיר בראיון באולפן עם ח"כ איתמר בן גביר. מדובר בהחלטה שהיא לא פחות מביזיון. בן גביר התגאה לפני הרצח בכתבה בערוץ 1 של רשות השידור בכך שהוא הצליח לתלוש את הסמל של מכוניתו של רבין: "סמל הוא סמל, ומסמל שכמו שאנחנו הגענו לסמל הזה, אנחנו יכולים להגיע לרבין", אמר והוסיף כי "כאשר ראש הממשלה עושה דברים כאלה חמורים, אני חושב שבהחלט אפשר לעשות מעשים חמורים נגדו".

זה האיש שאיים לפגוע ברבין, זה האיש שכיום חבר בבית המחוקקים הישראלי. אבל הרוב הם לא בן גביר. הרוב השפוי כואב את האירוע הכי נוראי שקרה פה ב-26 השנים האחרונות.

חדשות 12, חדשות 13, אתמול

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות