דיגיטל, טורים אישיים

לא נושם: צבי אשכנזי מוצא אהבת המונים

צבי אשכנזי צבי אשכנזי

חמישה דרכים לקבל אהבה בטוויטר:

  1. להציג עצמך כחוזרת בשאלה שבדיוק התגרשה
  2. להגן על מישהו מהמחנה הפוליטי הנגדי שלך
  3. ללכלך על הילדים / הורים / אחים שלך
  4. לצאת נגד כור מחצבתך
  5. להיות רשף שי

נופר משה פרדו, כתבת רווחה בחטיבת החדשות של תאגיד השידור כאן

-איך הגעתי לתחום?

הייתי לגמרי ילדה רודפת צדק, אולי בגלל זה חלמתי להיות לויס ליין, שהיא גיבורת העל האמיתית בעצם. בתיכון נרשמתי למגמת תקשורת. ביליתי כמעט את כל שעות הערות, גם על חשבון שיעורים בבית הספר, ברדיו המקומי. היינו משדרים, עורכים כל מיני תוכניות מוזיקה ותסכיתים (לא הסכתים, אלא הזא'נר הנשכח של תיאטרון רדיופוני). התגייסתי לגלי צה"ל, ההתרגשות הייתה גדולה, מאחר שהייתי השנייה בסך הכל מעיר הולדתי, מעלה אדומים, שהתגייסה לקורס העיתונאים של גל"צ.

אחרי השירות ובזמן שלמדתי פילוסופיה הודית והינדי באוניברסיטת תל אביב בשביל הנשמה, עבדתי כתחקירנית בתחום הדוקומנטארי בשביל הפרנסה. היה כיף גדול, מתחקיר לסרט אמריקאי על ברוניסלב הוברמן, מייסד הפילהרמונית, ועד תחקיר על סצנת חילופי הזוגות בשנות ה-50' בתל אביב.

אחרי הלימודים ואחרי המחאה החברתית של 2011 שהשפיעה עליי מאוד, הוצע לי תפקיד במגזין מוצאי שבת בערוץ 10. ערכתי שם את פינת הבירוקרטיה האגדית של דב גיל הר. נאבקנו בעבור האזרח הקטן, עשינו עבודה עיתונאית רצינית מאוד, אבל עם מעט חשיבות עצמית. עבדתי תחת ברוך שי, שמנהל היום את חטיבת החדשות בתאגיד, הוא לימד אותי הרבה על עשיית עיתונאית ועל טלוויזיה. כשהוצע לי לעבור לתאגיד לתפקיד כתבת מגזין, התרגשתי לקחת חלק בשידור הציבורי המתחדש. קצת אחרי ההקמה, עם השקת המהדורה הוצע לי לעבור לתפקיד כתבת הרווחה. אני לא שוכחת אף פעם שתפקידי הוא להביא את קולם של הלא מחוברים, אלה שהחיים התאכזרו אליהם. יש שיגידו שזהו לא תחום הסיקור הסקסי ביותר, אבל בעיניי זוהי אחריות גדולה לצד תחושת סיפוק שאין שנייה לה.

-ערב אידיאלי מבחינתי

בימים אלה אני בחופשת לידה עם הבן השני שלי, אז יש לי עדיין זיכרונות מעומעמים של בילויים, מסעדות ונסיעות, אבל ערב אידיאלי מבחינתי בתקופה האחרונה, הוא לשבת לשיחה עם בן הזוג, אחרי ששני הילדים ישנים במיטה, על נושאים שאינם קשורים ללוגיסטיקה של החיים (תורים בטיפת חלב, פוליטיקת הורים בגן הילדים או מדיח מקולקל.

-כשאהיה גדולה אהיה

רגע לפני שהתחלתי לעבוד בערוץ 10 ונכנסתי לתחום האקטואליה, נרשמתי ללימודי קולנוע בפונה שבהודו. היה לי חלום לעבוד בבוליווד, אולי יום אחד זה עוד יקרה. עוד חלום שלי שאולי עוד יתגשם, הוא להיות מורה. המורים שלי השפיעו עליי רבות, בעיקר ביכולת לראות ולחלום רחוק. כאשר התקבלתי לגל"צ, אחד האנשים הראשונים שסיפרתי לו היה המורה שלי לאזרחות טובי. הוא הרים אותי ונתן לי חיבוק ענקי. הוא היה מאותם המורים שמצליחים לראות בתלמידים ותלמידות את הניצוץ ולעזור להם לבחור וללכת בדרך שנכונה להם.

עיתונות, כמו חינוך, היא עבודה שיש בה שליחות ואחריות חברתית גדולה. בניגוד לאחרים שרואים לעיתים קלקול בדור העיתונאים הנוכחי, אני חושבת שהעיתונות של היום, שאני חלק ממנה, מגוונת יותר, צינית פחות ובעיקר מחוברת באופן בלתי אמצעי לאזרחים ולקולות השונים בחברה.

נופר משה פרדו | צילום: יח"צ
נופר משה פרדו | צילום: יח"צ

טיפים ליועץ התקשורת המתחיל מאת יוסי טאטיקה               

‏1. שליטה מלאה בהבנת הנקרא + כתיבה ברמה גבוהה.

‏2. הכרת התקשורת הישראלית על בוריה, הלחצים והאינטרסים מאחוריה.

‏3. יצירתיות יצירתיות יצירתיות.

‏4. דיסקרטיות מוחלטת, נאמנות ואמינות מול אלה שאותם אתם מייצגים.

‏5. הבנת עומק של החברה הישראלית על כל גווניה.

‏6. כל יום ללמוד מחדש, לעולם לא לחשוב שכל החכמה אצלך.

‏7. יכולת להביא תוצאות מהירות ומענה למשברים שנוצרים בזמן אפס.

‏8. להיות שם תמיד בשביל הלקוח.

יוסי טאטיקה | צילום: יח"צ
יוסי טאטיקה | צילום: יח"צ

מזל טוב ילד.ה

17.10 דן תורן,

18.10 רדיו 103, נגה ניר נאמן, בן כספית,

19.10 ניר ברקת, לירון תאני, פנחס שומר, נועה מימן,

20.10 צח שפיצן, עופרי חיון,

21.10 לי-אור אברבוך, משה בר סימן טוב, בנימין נתניהו, נינט טייב,

22.10  דוד קינן, מילה סביטלמן,

23.10 דני זקן

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות