בנוסף, העותרות קובלות על כך שהוועדה הבין-משרדית שאמורה לדון בגובה התמלוגים לא התכנסה מזה 16 שנה. ב-2005 נקבע על ידי הוועדה שגובה הפיצוי שיועבר לחברות התמלוגים יעמוד על 1.5 מיליון שקלים לכלל בעלי זכויות היוצרים והמבצעים, בהתאם לתחשיב של כמות קלטות הוידיאו והאודיו שכבר לא נעשה בהן שימוש. לטענת העותרות, הוועדה נקטה בפרשנות מצומצמת ולא התייחסה לשלל אמצעי ההקלטה המודרניים שהחליפו את הקלטות המסורתיות ולא עדכנה את סכום הפיצויים.

על פי חוות דעת כלכלית של רו"ח ואדים פורטנוי שצורפה לעתירה, בשנת 2018 הסכום הממוצע של גמול קלטות ריקות בישראל עומד על סך עלוב של כ- 0.04 אירו לנפש בישראל בלבד, נמוך פי 60 מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שם הוא עומד על 2.35 אירו. העותרות דורשות מבית המשפט להורות לממשלה לכנס לאלתר את הוועדה הבין-משרדית לצורך קביעת הנתונים העדכניים הדרושים לצורך קביעת סכום הפיצוי שלו זכאיות חברות התמלוגים, תוך הנחיה לפיה יש לפרש את החוק באופן תכליתי תוך הבאת ההתפתחויות הטכנולוגיות בחשבון.