יש כמובן עוד לא מעט פינות וטוויסטים למשחק הזה, שנבנה לפי כל כללי הז'אנר של הריאליטי-טראש האמריקאי, עד לרגע השיא שמגיע בפרק האחרון, שבו המתמודדים לא רק מתבשרים על המנצח שייקח איתו הביתה 100 אלף דולר, אלא גם נפגשים לראשונה פנים אל פנים עם האנשים שאיתם הם חלקו מאחורי המסך בריתות, יריבויות והרבה מאוד דרמות יצריות.

המפגש יכול לקבל תפניות משעשעות במיוחד, למשל כאשר אחד השחקנים מגלה שהוא התאהב בגבר שהתחזה לאשה, או כשאחת השחקניות מגלה שזו ששימשה לה כדמות אם לאורך המסע, היא בעצם הרבה יותר צעירה ממנה. וזה אולי סוד הקסם של "המעגל", מעבר להנאת הטראש הזולה שבשבילה הגענו, חבויה גם אמירה – על זה ששום דבר הוא אף פעם לא מה שהוא נראה, על זה שאנחנו תמיד חשופים ברשת מעט יותר ממה שנדמה לנו, על זה שפרצוף מחייך שמחלק לך מלא לייקים ולבבות, בעצם עשוי לחכות לך מעבר לפינה. מי יודע, אולי צפייה מרוכזת בכל עונות "המעגל" (יש גם גרסה ברזילאית, צרפתית וכאמור בריטית) הייתה יכולה אפילו לחסוך לנו כמה סיפורים שראינו ב"המתחזים" של חיים אתגר.

אם צריך לחדד, "המעגל" היא התוכנית הנכונה לראות בעיקר בגלל התקופה שבה היא מגיעה – בזמן שבו העולם הווירטואלי תופס חלק משמעותי בחיים שלנו, אפילו יותר משתפס לפני שהגיעה מגפת הקורונה, ושאנחנו מרגישים בו כל כך בבית, עד שלרגע אנחנו שוכחים שגם בו כולם עוטים מסכה.

אבל עזבו לרגע את הפילוסופיה של מה אמיתי בעולם שלנו היום ומה לא – "המעגל" מספק לנו ריאליטי כיף וקליל שרק הולך ומשתבח מעונה לעונה, ואם נמאס לכם מתוכניות מציאות שמתרכזות בדגי לברק ובזמרים שגורלם הוא די דומה בעצם, יכול להיות שבינג' של "המעגל" הוא בדיוק הדבר בשבילכם.

"המעגל – ארה"ב", נטפליקס