הסדרה חינוך מיני של נפליקס
אזהרת מסע: אם אתם צופים בסדרה "חינוך מיני" (Sex Education) בעבודה, עדיף שתשימו אוזניות ותמזערו את מסך הצפייה למינימום. 2:30 דקות ארך קולאז' הסקס שאיתו נפתחה עונתה השלישית של הסדרה הבריטית, שלא מפסיקה למתוח את הגבולות של נטפליקס שזמינה לכל המשפחה, בכל הגילאים.
בעונה הנוכחית אוטיס (אסא באטרפילד) מתחיל לצאת עם רובי (מימי קין), הנערה הפופולרית, אבל כשאני אומרת "לצאת", אני מתכוונת כמובן ללעשות סקס בכל הזדמנות ובכל מקום. בשונה מעלילת הקליפ teenage dirtbag שנתנה בשנות ה-90 תקווה לכל החנונים, אוטיס עדיין מאוהב במייב (אמה מקיי) המתוסבכת ורובי עצמה די מתביישת לפרסם ברבים שהיא יוצאת עם "איש-מקל לבוש גרוע עם שפם מלחיץ". בהמשך היא גם עושה לו מייקאוור כדי שיהיה ראוי להתהלך לצדה.
כשהעונה השנייה הסתיימה, שאלתי את עצמי עד כמה יהיה מעניין לצפות באוטיס לא בתול. משהו בגמלוניות של הגיבור הראשי של "חינוך מיני" היא שגרמה לכל כך הרבה צופים להתחבר אליה. ועדיין, הקסם של החנון הגמלוני נשארת גם בעונתה השלישית של הסדרה וזה מנחם (למרות שאוטיס הפך להרבה יותר חצוף וכריזמתי, כמו שאסא באטרפילד, השחקן שמגלם אותו, הבטיח).
אבל לא הכל מושלם. הדמות של המנהלת החדשה, הופ האדון (ג'מיימה קירק), צפויה ומתישה. האדון היא תלמידת תיכון לשעבר וככזו היא כביכול מציגה את הווייב שהתלמידים המעט מופרעים וחרמנים חיכו לו. אבל בפועל היא משעממת עד מוות עם הניסיון שלה להגיע לנבכי נשמתם של התלמידים ולפרש את ההתנהגות המינית המפורזת שלהם.
זה הזכיר לי איך בזמנו אישרה הרשות השנייה את שידור הסדרה "המורדים" בערוץ 10 בתנאי שלפני כל פרק תשב פסיכולוגית שתפרק לגורמים את הסצנות ה"בעייתיות" (משמע, מיניות) שיופיעו בפרק. אם שם היה אפשר פשוט להתחיל את הצפייה מהרגע שהיא מסיימת את הדיאגנוזה – ב"חינוך מיני" הסצנות המעייפות של המנהלת שזורות לאורך כל הפרקים ואין איך לברוח מהן.
כמו בעונות הקודמות, גם זו הנוכחית מתמקדת בסיפורים שקורים במקביל לסיפור של אוטיס. כך למשל ד"ר מילברן (ג'יליאן אנדרסון), אמא של אוטיס, מבינה שהיא עוד לא מוכנה לוותר על גידול ילדים ומחליטה ללדת ולעשות הורות משותפת עם יאקוב (מייקל פרשברנדט), אביו של הילד העתידי.
ועכשיו כשכולם הסתדרו, יצאו מהארון, עשו סקס ודיברו על רגשות – זה הזמן גם להכניס קו עלילה חדש. וכך, ג'קסון (קדר ויליאם סטרלינג) מוצא את עצמו מתאהב ביישות א-בינארית בשם קאל (דואה סאלח).
בסופו של יום, "חינוך מיני" היא עוד הוכחה לכך שהבריטים יודעים לעשות סדרות הכי טוב. מה שהכי משמח אותי זה שלמרות שקו העלילה משתנה, השחקנים נשארים לאורך כל העונות – לעומת המקבילות האמריקאיות שמחליפות שחקנים קבועים מבלי היכר. שמונת הפרקים של "חינוך מיני" זמינות בנטפליקס, נגמרות מהר מדי, וכמו העונות הקודמות – משאירות טעם של עוד.
"חינוך מיני", נטפליקס
