2. תיוג של צייצן עליו הועברה ביקורת במטרה ליצור ריב.

3. לכלוך על ילד.ת יומולדת בתגובה לברכה

4. לייק לציוץ שנאה עליי

5. אוהבי פיצה עם אננס

• לכל הטורים של צבי אשכנזי – לחצו כאן

טיפ לעורכ.ת המתחיל.ה עם בירנית גורן, העורכת הראשית של אתר זמן ישראל

אני עדיין זוכרת את כתבת המגזין הראשונה שהכנתי, ב"כל העיר", אי-אז לפני כמעט 30 שנה. זו הייתה כתבת פרופיל על כתב הערוץ הראשון בני ליס שהחליף את משה שלונסקי ככתב הצבאי של הערוץ. הקולגות של ליס לא פרגנו לו, לא חשבו שהוא מתאים. זו לא הייתה כתבה חיובית במיוחד. בשישי בבוקר, כשפתחתי את העיתון בהתרגשות, גיליתי שהכתבה שונתה לא מעט. נוספו לה אמירות ושונו בה ניסוחים באופן שהפך את הטון של הכתבה למרושע ולעגני. היו בה ביטויים שמעולם לא השתמשתי בהם. הם לא התאימו לסגנון שלי בכלל. פרצתי בבכי.

נדמה לי שבעשורים שחלפו מאז, צברתי כבר יותר שנים כעורכת מאשר ככתבת. ועדיין החוויה ההיא של הכתבה הראשונה מלווה אותי – והיא למעשה אבן היסוד של כל עבודתי כעורכת: לזכור תמיד שהשם המתנוסס על הכתבה הוא לא שלי.

העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת היא זו: תעשו כל מה שאתם חושבים שצריך לעשות כדי להיטיב עם כתבה שאתם עורכים. תשקיעו בכותרות, תבחרו את התמונות הכי טובות שיש, תדאגו לכך שהטקסט יהיה נקי וחף משגיאות. תבדקו את האיות של כל שם ומושג ואת התאריכים של אירועים. אם הטקסט דורש השלמות, תבקשו אותן. אם הטקסט ארוך מדי – תסבירו מה קיצרתם ולמה.

אני עורכת שנים רבות, וזכורים לי מקרים ספורים ממש בהם כתבים לא הסכימו עם הבחירות שלי – וכשזה קרה, בדיעבד התברר לפעמים שהם צדקו ולפעמים שאני צדקתי. וזה בסדר, כל עוד הכתב עומד מאחורי התוצאה המוגמרת. כאמור, זה השם שלו שמופיע שם.

אבשלום זהר סל, איש השומר הצעיר, יועץ פוליטי של ח"כ גבי לסקי

1.  איך הגעתי לתחום?

פעיל פוליטי הרבה שנים, בגלל התנועה, המשפחה. חבר מרצ שבע שנים.

2. ערב אידיאלי מבחינתי 

לא יודע, אולי אחר צהריים באחד הקיבוצים שיש בו חברים מהתנועה/מהמוסד, בירות, כדורעף ועדשה טובה.

3. כשאהיה גדול אהיה

מורה או חבר כנסת.

מזל טוב ילד.ה

28.09 עמנואל אלבז פלפס,

29.09 נועם בן דרור, ענבר טויזר, גיל דגן,

30.09 יוסי מואטי, גלעד ארדן,

1.10 חגית ברק