דיגיטל, טורים אישיים

לא נושם | צבי אשכנזי דורש סליחה

צבי אשכנזי צבי אשכנזי

חמש הדברים עליהם צריכה התקשורת לבקש מאיתנו סליחה:

  1. כמות החדשות המשודרת ביום.
  2. כשמפרסמים ששחקן מוכר נעצר ומסתבר שמדובר במי שהיה ניצב באופרת הסבון רמת אביב ג'.
  3. כששני אנשי תקשורת הולכים מכות בטוויטר, אנחנו נעלבים, כועסים ומגיבים ואז רואים שהם מצולמים מחובקים באירוע.
  4. אי מתן קרדיט בפולו אפ.
  5. כתבות ששולחות אותך לחפש את סופן בסוף המוסף.

נתלי מוןמנהלת שיווק וקהילות, כתבת טיים אאוט

איך הגעתי לתחום?

עסקתי בשיווק וקהילות מאז ומתמיד. ניהלתי פורומים בתפוז, הייתי בתנועת נוער, אפילו ניהלתי קהילה ב-ynet הרבה לפני פייסבוק. שם הכרתי את המשוררת ריקי כהן והיא עדיין הבוסית הכי טובה שהייתה לי אי פעם. במקביל כתבתי ופרסמתי שירה,מפני שתמיד הייתי גם במקביל.

כשהחלטתי להפוך להורה יחידני, חיפשתי איך להסב את הקריירה שלי מניהול שיווק כשכירה שתופרת 14 שעות עבודה ביום עבור אחרות, למשהו שיאפשר לי יותר גמישות. החברים הכי טובים, אושיות טוויטר (חן רוזן ואיתי נתנאל), שהחתונה שלהם נכנסה לטרנדינג, שידכו ביני לבין שותפה משובחת שהייתה לה סוכנות שעסקה בבניית אתרים, וביחד יצרנו את סמארטפיש כפי שהיא היום; סוכנות דיגיטל שעוסקת בשיווק ויצירת תוצאות החל מאסטרטגיה, דרך בניית אתרים, ניהול קהילות, קידום ממומן, סושיאל ותוכן. עבודה עם קהילות כמו הקהילות של תנועת כולן הפמיניסטית, השוות של תל אביב שדואגת שאף אישה לא תישאר לבד, או יצירת אסטרטגיות לקהילות עבור גופים כמו שטראוס וגלובוס – זה הכיף הגדול של חיי.

נתלי מון | צילום: נתלי ברדה
נתלי מון | צילום: נתלי ברדה

כל השנים המשכתי לכתוב; למדתי בקמרה אובסקורה, פרסמתי שירה והופעתי בערבי ספוקן וורד, כתבתי הכל מכל: מביקורות קולנוע לטורי דעה, כך שלשלב את יכולות הכתיבה ואת האהבה המוגזמת והלא פרופורציונלית שלי לתל אביב היו טבעיות והתחלתי לעבוד ככתבת בטיים אאוט תל אביב. איך הגעתי לשם? הייתי מספיק חוצפנית בשביל לפנות. אלוהים יודעת למה הם אמרו כן.

ערב אידיאלי מבחינתי

חייב לכלול ספר, רצוי כזה שעדיין לא קראתי ואי אפשר להוריד אותו מהיד. אם הוא שחור משחור זה מצוין, אם יש אוכל טוב בסביבה וג'ין מרטיני, זה ישדרג.

לתוך הלילה יהיה לפחות אלבום אחד של פול מקרטני כי צריך משהו סאחי ונפלא לאיזון. אם אפשר שהבת שלי תתעורר ותבוא לחיבוק ואז תחזור למיטה – אני לא אתלונן. כשליברפול לקחו אליפות אחרי 30 שנה, הערתי את הילדה באמצע הלילה ורקדנו בבית בשירת Allez, Allez, Allez – מוכנה לשחזר.

כשאהיה גדולה אהיה

גדולה! אני מחכה כבר 45 שנה שזה יקרה.

מזל טוב ילד.ה:

15.09 אשרת עיני, דקל קינן,

16.09 סילבי קשת, רן בר-זיק, עמית סלונים,

17.09 רן בנימיני, טובי פולק, שרון מיכאלי

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות