וואו, מה זה הדבר הזה? תמיר גרינברג, זוכה הכוכב הבא
גמר "הכוכב הבא" נערך אמש בזאפה פארק בראשון לציון, וזרק אותי לשעתיים וחצי לגמרים שכל כך אהבתי ב"כוכב נולד" עליה השלום. משהו במד הלחץ במערכת ירד ברגע שהתוכנית הפסיקה לעבוד כמכונה משומנת ליצירת מוצר אירוויזיוני. התודה גם לנטע ברזילי כמובן שהבהירה להפקה בארץ שאין מצב שנוכל לעבור בשנים הקרובות עוד אירוויזיון בישראל. ואז, כמו שאומרים, ברגע שהלחץ יורד, מתחילים ליצור מהמקומות הנכונים.
המתמודדים – מעולים אחד-אחד- הצליחו לעומת קודמיהם לייצר באזז גדול סביבם. מצאתי את עצמי, בלי שראיתי את רוב העונה, דרוכה לקראת הבחירה מי יהיה הכוכב הבא. כדי להרוס קצת את האידיליה, די התבאסתי מבחירת השירים. עידן רייכל, חנן בן ארי, איתי לוי, בניה ברבי. אני לא מבינה, נגמרו השירים? אולי אני נוסטלגית מדי כלפי כוכב נולד, אבל כצופה בת 10 וגם יותר, גיליתי דרך התוכנית כל כך הרבה קלאסיקות אמיתיות, לא כמו "מחכה" של ריטה שליווה את כל העונות של "בייבי בום". תשחררו את השיר הזה לדרכו כבר. אותו ואת "משהו חד מתחיל אצלי עכשיו". בבקשה, אני מתחננת.
ואיך אפשר בלי ביקורת קלה על השופטים והמנחים. אני מבינה שיש איזה קטע לייצר כמה שיותר אינטראקציה ביניהם, וזה אכן תופס נפח של מחצית מהתוכנית, אבל גם את זה צריך לדעת איך לעשות. קרן פלס מספרת שהיא ונעמי שמר הן שתי הנשים היחידות ברשימת 20 היוצרים הכי מושמעים, ואז רותם סלע מתפרצת: "ואיזה קטע שההורים שלי תמיד אומרים שאת הנעמי שמר של זמננו". צריך להוסיף על זה משהו?
הזוכה תמיר גרינברג הוא הדבר הכי טוב שקרה בתוכניות הריאילטי המוזיקליות של השנים האחרונות. ברגע שהוא סיים לשיר ואסי עזר ורותם סלע נכנסו לקטע הקישור, זה הרגיש כאילו שני ילדים מנוזלים התפרצו לאלטון ג'ון להופעה. ואוו מי זה האיש הזה ואיך הוא הגיע רק עכשיו לתוכנית הזו?
לעומת כל מתמודד אחר שיכול היה לזכות, גרינברג לא יוציא עוד אלבום גנרי עם שירים שישירו מתמודדי הכוכב הבא של שנת 2045 – הוא יוציא משהו שאני באמת מאוד מחכה כבר לשמוע.
