רני רהב
בית משפט השלום בהרצליה קיבל היום (יום ה') בחלקן התביעות ההדדיות שהגישו היחצן רני רהב ועיתונאי הארץ לשעבר חיים לוינסון. הסכסוך בין השניים החל ב-2018 כשלוינסון צייץ כי רהב החנה את הרכב שלו בניגוד לחוק וכינה אותו המעשה "חזירי". בעקבות הציוץ הגיש רהב תביעת לשון הרע, שבהמשכה הגיש לוינסון אף הוא תביעה שכנגד העוסקות בשלושה ציוצים שונים של רהב המתייחסים לאלימות לכאורה במקום העבודה של לוינסון במהלכו נטען כי תקף עיתונאית ואף השווה אותו למקרה האלימות המיוחס לוודי אלן.
על פי החלטת בית המשפט בשתי תביעות רהב צדק, ואילו בתביעה של לוינסון – השופט קיבל סעיף אחד מבין השלושה. בסעיף 110 לפסק הדין נכתב: "לאחר שבחנתי את מכלול העדויות והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדים, מצאתי שעלה בידי מר רהב להוכיח שמר לוינסון השתתף בהתרחשות שניתן לכנותה "התפרצות אלימה", שזו כאמור המשמעות שמייחס הגולש הסביר בטוויטר לציוצים בשים לבל היותם חלק משרשור ותגובה לציוץ קודם. כפי שצוין, עדותו של מר אלעד הותירה בי רושם אמין. על כן, מצאתי שיש לאמץ את גרסתו. זאת הגם שמר זילברברג לא אישר בעדותו שדווח לו על אירוע שכזה. העדות של מר אלעד היא עדות ישירה על האירוע שתיאר, לעומת עדותו של מר זילברברג שהיא עקיפה ועוסקת בדיווח על האירוע. למען הזהירות, יש לראות זאת כנימוקים לעניין סעיף 54 לפקודת הראיות בדבר הכרעה על פי עדות יחידה במשפט אזרחי."
על פי פסק הדין החיובים של בעלי הדין מתקזזים, כך שאף צד לא משלם למשנהו ולמעשה התוצאה היא תיקו.
רהב בירך על החלטת בית המשפט ומסר: "יש להצדיע לעיתונאים חוקרים, לעיתונאי מופת בישראל שפועלים ללא לאות למען האזרחים ולמען המדינה, אבל ואבל גדול, עיתונאי שסרח, שמתנקם, שמנצל את כוחו נגד אדם חף מפשע, יש לרדוף אותו עד חורמה ואסור להיבהל שהוא יגיד: "תביעת השתקה", או "זה היה בתום לב" – זה לא עושה רושם על אף אחד והצדק תמיד מנצח גם באם זה לוקח זמן. היום אני מתרגש במיוחד שאמא שלי חנה רהב ואבא שלי יצחק רהב זוכים לראות את פסק הדין ונוכחים לדעת שהחינוך שלהם נתן בי את האומץ לרדוף צדק ולעולם לא לפחד מאיש חוץ מבורא עולם ואני גאה בהם על כך".
