יצחק לאור
'המקום הכי גם בגיהנום' פרסם בסוף השבוע האחרון תחקיר חדש אודות ההתנהגות המינית הפסולה של יצחק לאור. זהו אינו התחקיר הראשון כנגד לאור, שהמשיך לעבוד בעיתון 'הארץ' ולפרסם את ספריו, אך מדובר בתחקיר של לילך וולך הכולל עדויות חדשות של כ-20 נשים המספרות על התנהגות מינית בלתי הולמת, הטרדות מיניות וגם אונס.
הרשת געשה וסערה לכל אורח ימי החג וזו היתה הפעם הראשונה בה מו"ל 'הארץ', עמוס שוקן, הגיב לדברים, לאור הטענות כי טוריו של לאור ממשיכים להתפרסם באתר, כאשר האופציה לתגובות על הטורים סגורות, בשונה מטורים אחרים.
"לא ידעתי על מה שהיה בין יצחק לאור לבין עובדות ועובדים בדסק של הארץ. אילו הייתי יודע הייתי מוציא אותו מהעיתון", כתב שוקן בעמוד הטוויטר שלו.
הנה ההמשך: אף עיתונאית בהארץ לא התלוננה אצל העורך או אצלי על לאור. ברור שאם היינו יודעים על כך בזמן אמיתי היינו מפסיקים את זה.
— Amos Schocken (@AmosSchocken1) March 28, 2021
עוד כתב שוקן כי: "העובדה היא שעם כל המקרים האלה אף אחת לא התלוננה ולא ידעתי שיש אפשרות שיש תופעה כזאת. אני לא משתיק אף אחת אם אני לא רוצה לפרסם תגובות לא ענייניות למאמרים שלו. בכל מקרה, לאור כבר 22 שנה לא בהארץ. העיתון מודע מאוד לסוגיה של הטרדות מיניות ועושה מה שצריך כדי שהעובדות ירגישו מוגנות לחלוטין".
על אחת ההאשמות נגד לאור באונס כתב שוקן: "אי אפשר לצאת מהנחה שמי שטוענת שנאנסה לפני 30 שנה, אכן נאנסה, כשהצד השני אומר שכבנו בהסכמה הדדית".
מצטער. כל השנים האלה לא הגיעה אלי אף תלונה. לא של עובדות בהארץ ולא של אשכר. לא ידעתי על כל זה. לאור סיים את עבודתו בדסק החדשות ב-1989 ועבר לכתיבה שאותה עשה מביתו. בשלב מסוים לפני כמה שנים אשכר ביקשה שנפסיק לפרסם את לאור בגלל שאנס אותה. קראתי ללאור והוא אמר שכבתי אתה, אבל בהסכמה.
— Amos Schocken (@AmosSchocken1) March 28, 2021
בסופם של הדברים כתב שוקן כי: "לאור לא יפרסם יותר בהארץ".
ב- N12 פרסמו את תגובת יצחק לאור לתחקיר: "ב-11 השנים האחרונות, מאז פורסמו אותן ההאשמות נגדי, הודרתי והורחקתי מחיי הציבוריים, אני בקושי יוצא מהבית, יצאתי לפנסיה, וכל זאת ללא שהוגשה תלונה אחת נגדי למשטרה. מהו הגבול שאדם יכול להיענש על מעשים בני עשורים, שאין לו אפילו את האפשרות לתת דין וחשבון עליהם? גם בתחקיר זה, לא ניתנה לי שום אפשרות להתמודד עם ההאשמות, למעט סיכום קצר שהועבר לתגובתי שברובו ממשיך למחזר סיפורים ישנים שסופרו ב'המקור' ב-2010 ומוחזרו בזמן המהומה על פרס לנדאו לשירה ב-2014. חלקם הופרכו, חלקם מתבססים על שמועות, וחלקם חסרי פרטים או בסיס עובדתי עמם אוכל להתמודד. הושמטה ממנו גם העובדה שמפעל הפיס התנצל בפניי על שלילת 'פרס לנדאו' ואף שילם לי פיצויים על עוגמת הנפש. כיצד אדם יכול לעמוד מול האשמות בנות עשרות שנים, לגבי מעשים מתוארים, שחלקם לא היו ולא נבראו, וחלקם היו חוקיים לחלוטין בזמן המתואר, ולא היו נעשים כיום נוכח השתנות הנורמות החברתיות? אשר לסיפורים שטרם פורסמו בעבר: 'העברת מקום בדסק הארץ' לא הייתה ולא נבראה כי בין 1991 ל-1998 עבדתי במשרד משלי – המשרד של משה גל עורך החדשות, ואפשר לאמת זאת עם הארץ. לגבי 'דמויות בדויות בסקייפ': יש לי חשבון סקייפ אחד, ואיני יודע איך בונים עוד אחד. נתבקשתי גם להגיב לגבי אירוע שלא צוין בפנייה אליי מהו, בשנת 2017 – השנה שבה התמודדתי עם מחלת הסרטן. ב-11 השנים האחרונות איני מצליח לישון בלילה, ומטופל באופן קבוע בכדורים. חיי אינם חיים, וחיי אשתי ובני אינם חיים. בחודש הבא אהיה בן 73. אני מקווה שהסיבוב הבא של פרסום טענות אלה ייעשה לאחר מותי, כי כעת, כבר בפעם השלישית, אין לי את היכולת להתמודד עם הדמוניזציה שמבצעים לי. אני מסוגר בביתי כבר 11 שנה ומתפלל שייפסק הסיוט הזה. נגמרו המרחבים מהם אפשר להדיר אותי, נגמרו העונשים שניתן לגזור עליי, ונגמר לי הדם אותו ניתן להקיז. אני רק מבקש שתניחו לי ולמשפחה שלי".
– – – – – – – –
בואו להתעדכן בכל מה שקורה בעולמות המדיה בקבוצת הפוש הייעודית של כסית בווטסאפ – בלי חפירות, בלי דיבורים, רק קישורים לאייטמים חדשים. להצטרפות לחצו כאן. ויש גם אפליקציה: להורדת האפליקציה עבור מכשירי אנדרואיד | להורדת האפליקציה עבור מכשירי אייפון
