מאז עברו הרבה בריפים בירקון. סרטוני הפרסומת משודרים בכל מקום, וכמעט לא בקולנוע. רוב הכסף בתחום הפרסום נשאב בקשית לגוגל ופייסבוק, וכולם, אבל כולם כולם כולל הילד של השכנים שלכם, יודעים למצוא מאיפה בדיוק הגיעה ההשראה לסרטון החדש שרק אתמול עלה בכל הפלטפורמות, כולל כאלה שאפילו הילד של השכנים שלכם למד עליהן רק אתמול.

אנשים יצירתיים לא חיים בוואקום, והשפעות הסביבה והמדיה ניכרות בכל התוצרים שהם עושים. בספרות, בקולנוע, באופנה וגם, לא להאמין, בפרסום. ובכל אחד מהתחומים, לקולגות תמיד יהיה מה לומר, במקרה ומקורות ההשראה יהיו, איך לומר, בולטים במיוחד, שלא לומר בוטים. הדוגמאות שלהלן לא יכלו לגרור, לעניות דעתנו, סנקציות משפטיות – ולו בגלל העובדה שעל רעיונות, אם לא ידעתם, אין זכויות יוצרים. רק על דרכי המימוש שלהם.

לא היינו נזכרים בנושא הזה אלמלא הפרסומת החדשה של פרטנר TV ונטפליקס, עם סטטיק ובת זוגו שרית, שהעלתה יותר מגבה אחת בתעשיה. היא לא רק הזכירה מאוד את הפרסומת החדשה לצ'יטוס בהשתתפות אשטון קוצ'ר ומילה קוניס, שתי הפרסומות עשו גם שימוש בשיר הוותיק של שאגי.

הפרסומת לנטפליקס עם סטטיק ושרית

הפרסומת לצ'יטוס

בדיון סביב הפרסומת הזו שהתפתח בקבוצת הפייסבוק Creative First, ואחרי שהובהר שהפרסומות הופקו כמעט באותו זמן כך שלא סביר שאכן התבצעה העתקה, הגיב חבר הקבוצה קובי ידידוביץ: "לדעתי יש פה קו פרודוקציה עם שיר אחד שכנאה עשו עליו דיל טוב של שאגי. וכל חברה לקחה את זה הכי פשוט it wasn't me. וכמובן בגלל זה יש דמיון אבל גם ממש שוני בתובנות ובביצוע.. הצירוף מקרים רק בגלל שלא פיצחו מעבר למילות השיר, ונשארו עם השקר הפשוט בין בני זוג. שזה הכי בייסיק שאפשר, וחבל שלא לקחו מעבר למסורתי, אם זה זוג חד מיני לפחות או משהו פחות שגרתי.

"עברו בדיוק 20 שנה לקליפ, והראשון לצאת, ראשון להתמסחר. אז ככל הנראה בגלל הקורונה, ולהזכיר שהשנה המשחקים הם ללא קהל. אז המחיר ירד כנראה. אז בטח היה דיל טוב על השיר של שאגי. ותמיד יקחו את מה שיותר זול לזכויות יוצרים, כי גם ככה זה עסק יקר בטירוף. אז שתי חברות פרסום, מנותקות אחת מהשנייה קראייטיבית אבל קנו את אותו שיר ועשו את המהלך הנוסטלגיה הנדרש. כמובן שבאמריקה להשיג את שאגי יותר קל. אז אין פה עניין של מקריות, יותר עניין של פיצוח פשוט ונוסטלגי. עם שיר נוסטלגי במבצע".

מגיבים אחרים הזכירו שהתובנה של "בגידות נטפליקס" כבר הופיעה בעבר, אפילו בעברית, ובמקרה אחר הרעיון של בגידה בצפיה המשותפת בסדרות שימש לפרסומת עבור גלידות קורנטו:

נטפליקס צ'יטינג from Bisscotti Films on Vimeo.

הפרסומת לקורנטו – טבעות נאמנות

לעתים ההומאז' או ההשראה נשארים בגבולות הטכנולוגיה בלבד, כמו שלפני קצת יותר מ-20 שנה כל העולם התחיל לעשות bullet time בעקבות הסרט "מטריקס". נעצור שניה את שידורינו כדי לראות שוב איך עשו את האפקט, פשוט כי למרות ה-20 שנה, זה עדיין עובד:

דוגמה כזו להשראה של ויזואליה טכנית בלבד נמצאת בתמונה הראשית של הכתבה הזו – נייקי העלו בתחילת ימי הקורונה סרטון מרומם נפש שקבע בשם רוח הספורט ש"אי אפשר לעצור אותנו". ממש לא מזמן העלתה שופרסל סרטון באותה טכניקה, בשם רוח הדיל הזוגי במועדון הלקוחות עם רשת הפארם שלה.

נייקי בשם רוח הספורט:

שופרסל בשם מסיבת מועדוני הלקוחות:

מעבר להומאז'ים, מחשבה משותפת או פשוט השפעה רעיונית (ולגיטימית) מה שעוד לא חדש הוא משחק הברנז'ה סביב "מי העתיק ממי ועזוב אותך למה". כך, למשל, באתר המזבלה (שלמרבה הצער כבר לא מתעדכן) היתה תגית פופולרית של "פרסומת מועתקת", וזכורה גם קבוצת הפייסבוק "עשו כזה", שהוקדשה גם היא לפרסומות ששאבו קצת יותר מדי השראה לריאות מפרסומות אחרות. הנה דוגמה יפה שמצאנו במזבלה, כאשר הן קולה זירו והן קולה שופרסל (מי?) מוצאות לעצמן סטריט קרד של הדבר האמיתי, המחוספס, האורבני, נו, זה שהצעירים אוהבים לעשות (גרפיטי של משקאות מוגזים):

קולה שופרסל

קולה זירו

כדי לסיים עם קצת טעם מקורי בפה, נראה את הווידאו העתיק ההוא של שאגי וגם – את השיר היפה של בלר, "קפה וטלוויזיה", שחלקנו אולי זוכרים איך תנובה העתיקה ממנו בלי בושה את רעיון קרטון החלב המטייל. למרבה הצער לא מצאנו ברשת את הסרטון של תנובה, ואולי עדיף ככה.

בלר – קפה וטלוויזיה

שאגי "זה לא אני"

————–

בואו להתעדכן בכל מה שקורה בעולמות המדיה בקבוצת הפוש הייעודית של כסית בווטסאפ – בלי חפירות, בלי דיבורים, רק קישורים לאייטמים חדשים. להצטרפות לחצו כאן.