חשיפת ההקלטות של הפגישות בין השניים והפיכתו של ארי הרו, לשעבר ראש לשכת נתניהו, לעד מדינה, שמו גם את אדלסון בחזית. “צריך לשכנע את הג’ינג’י”, נשמע נתניהו אומר למוזס בהקלטות, כשהוא מכוון לאדלסון. מיותר לציין שפרסום ההקלטות לא עשה טוב ליחסים בין ראש הממשלה לטייקון ההימורים מלאס וגאס. כשהגיע אדלסון למתן עדות במשטרה אי אפשר היה שלא לשים לב שהוא פגוע מהדברים ששמע.

אדלסון כבר לא יהיה חלק ממשפט נתניהו. בפרקליטות טוענים כי עדותו בכל מקרה אינה מכרעת והתיק אמור לעמוד גם בלעדיה. אך בכל זאת, עלעול בעיקרי העדות שניתנה במשטרה וחשף רביב דרוקר לפני כשנה, מעלה לא מעט שאלות.

על נתניהו:

אדלסון: אני חושב שזה היה לחלוטין טיפשי. יש יותר מדי דברים שהמדינה צריכה לדאוג להם. דאעש, חיזבאללה, חמאס והוא יקרע את הממשלה רק בגלל ההפצה של עיתון נייר. זה מאוד קשה לי להאמין לזה. לא יכולתי לדמיין שראש ממשלה יעשה את זה. זה בלתי נתפש לחלוטין עבורי. הוא יכול היה להגיד לאנשים שלו.

חוקר: היו עוד שיחות עם ביבי לאחר מכן?
אדלסון: כן, השיחות היו על זה ש”אני יכול להסדיר את העניין הזה בכנסת. זה בקושי עבר את הקריאה הראשונה”.
חוקר: זה מה שביבי אמר לך?
אדלסון: כן.
חוקר: מה הוא ביקש ממך?
אדלסון: הוא אמר “האם תהיה מוכן לעשות עסקה עם נוני מוזס שהוא יבקש” מה שמו? הבחור ממפלגת העבודה (איתן כבל).
חוקר: מה היה תוכן העסקה?
אדלסון: תוכן העסקה היה שהוא ישכנע את הבחור שהגיש את ההצעה לחזור בו מההצעה. אמרתי “אני לא מתכוון לעשות את זה”.
חוקר: ההצעה הזאת מביבי מפתיעה אותך?
אדלסון: כן, כן.
חוקר: מדוע?
אדלסון: זה סוג של הראה לי שיש לו קשר לזה. נדמה היה לי שהוא לקח אותי כמובן מאליו ושהוא היה צריך להתאים את נוני מוזס כי הוא לא יכול היה לקחת אותם כמובן מאליו. הוא לקח אותי כמובן מאליו כמו שהוא לקח עוד אנשים עשירים כמובנים מאליהם. אליסון, פאקר… ביבי שמע מנוני מוזס שאם אני אקטין את כמות העותקים שיצאו, אם אני אהרוג את מהדורת סוף השבוע לחלוטין, הוא ישכנע את כבל למשוך את ההצעה. אני לא סוגר עסקאות עם מישהו שרודף אותי. אמרתי: “ביבי, כל מה שהיית צריך לעשות זה להגיד לאנשים שלך שהם צריכים ללכת עם הקואליציה”. הוא אמר “אני מוביל רק בנקודה אחת בקואליציה. היו לי שישים ואחד, אם אני מאבד אחד או משהו אז אני לא יכול לעשות עסקה”. ישראל היום לא למעלה בסדר העדיפויות שלי…כשאני רואה את הפרסום של הקלטת שמע שהוא הקליט. זה לא עבודתו של ראש ממשלה שצריך לדאוג לגבי איומים גרעיניים מאיראן. זה פיקסציה על פרסום. למי אכפת, אלוהים.

על נוני מוזס:

אדלסון: נוני אמר “אין לי חיי חברה, אין לי חיי משפחה, כל החיים שלי עטופים בעיתון ואני לא רוצה שתעשה את זה. יש לך מוניטין טוב, בתור יזם, בתור איש עסקים, אני לא יודע אם אתה טוב או רע, אני לא רוצה שתתחרה בי. אני לא יכול לקבל את זה שלא אעשה כלום עם החיים שלי. העיתון הוא כל חיי” ואז הוא התחיל לבכות. לא הייתה עוד פגישה.

על פרשת הצוללות:
אדלסון: מה ששמעתי על הצוללות ודרום קוריאה זה שבן דוד שלו קיבל נתח מעמלה גדולה של איש מכירות אחר. אתה יודע, זה שחיתות. אבא שלי לא השאיר אותי עם שום דבר מלבד ערכים, כפי שאמרתי לך קודם לכן. הוא לא השאיר אותי עם שום דבר חומרי כי לא היה לו שום דבר חומרי.

על שרה נתניהו:
אדלסון: שרה רצתה שמארי תפטר את עמוס (רגב), היא זרקה הערות מאוד לא יפות על זה שאולי למארי יש רומן עם עמוס ושהיא לא רוצה לפטר אותו בגלל זה. אני זוכר מאוד במדויק את הערב הזה. התכוונתי לקום וללכת. אתה יודע, להציע שאשתי מנהלת רומן עם גבר אחר. היינו נפגשים בבית של ביבי ברחוב בלפור. היינו נפגשים בחדר אוכל והיינו אוכלים ארוחת ערב ואז אחרי שאבא שלה נפטר, היא לא נכנסה לחדר הזה שוב והיה כיסא עור שהיה קצת קרוע, שאבא שלה היה יושב בו, היא לא ישבה בכיסא הזה שוב. היא קצת משוגעת, אני חושב. היא צעקה כמה פעמים שאני צריך להתבייש, היא צעקה פעם אחת ובנה יאיר היה שם וביבי היה שם וביבי ויאיר אמרו לה להפסיק לצעוק והיא צעקה, הדלתות של המטבח היו סגורות. כל מי שמכיר אותו אמר “מה יש לה עליו? הוא בגד בה? היא כעסה עליו כשהוא הודיע בטלוויזיה שיש לו רומן כשהוא נשוי לשרה?”.