בשבוע שעבר, כשהיא כבר לקראת הלידה, כתבה אנסקי באינסטגרם: "כולנו מצטלמות בהריון עם היד על הבטן.
חשבתי על זה. זה קורה מהר, אפילו עוד לפני שהבטן יוצאת, אפילו בתמונות פרופיל כשהפנים הן היחידות בפריים, היד – על הבטן. זה לא ענין של מה בכל לעכל שצומחים בתוכך חיים. זה מתקבל על הדעת בשכל אבל פחות בהיגיון. אנחנו רואות עיגול בתוך עיגול בתמונת האולטרסאונד, רואות שני פסים על מקל הבדיקה, רואות את המילה "חיובי" בבדיקת הדם אבל לעכל את העבודה של אדם צומח בתוך אדם זה כמו להבין את המושג חלל אינסופי – זה לא באמת אפשרי . היד על הבטן היא אינסטינקט נטול מחשבה. וכמה מילים אל זו שבדרך אלינו, הימים הללו הם הימים האחרונים שאני יודעת שהלב שלך פועם בתוכי, אני תוהה לפעמים אם הן מסונכרנות, פעימות הלב שלנו. בערב כשאת זזה בלי הפסקה בין הצירים (כן הם כבר התחילו להגיע וחזק עם שקיעת השמש) אני עוצמת עיניים ומקדשת את הרגע הזה לעצמי. מי יודע, אולי זו הפעם האחרונה שארגיש את התחושות הללו.
אז בכל פעם שהיא זזה, עשיתי לי לנוהג פשוט להיות. אני עוצמת עיניים וסוגרת את החוץ- העולם הוא את ואני. והנוכחות שלי מלאה באותו הרגע. זו מתנה מטורפת של ההריון, לקבל רגעים של תקשורת טהורה ומוחלטת עם הגוף. אבל זו החלטה להתחבר ולהרגיש. מציעה לכל מי שבדרך, להעריך את הימים הללו בעוד וכל עוד אנחנו ברוכות ומבורכות שעשנו נשים".