הורות

מועדים לשמחה או לחורבן: איך מתמודדים עם עומס המשפחתיות?

אילוסטרציה אילוסטרציה

האינטנסיביות, הדבקיות, הביחד (מידי) ערב חג, חג, מוצאי חג, חול מועד, חג ראשון וחג שני. אמאל'ה הצילו!

אם אתם חושבים שאני מתארת אפוקליפסה ותרחיש אימים הלקוח מסרט של היצ'קוק אני מזמינה אתכם להיות זבוב על הקיר בקליניקה שלי לפני ואחרי החגים. ההתכנסויות האינטנסיביות מציפות לעיתים קונפליקטים ישנים ומצבים לא פתורים. פנקס החשבונות נשלף ברוב כבוד מהבוידעם ודורש איזון חשבון. ההזדמנות "להכניס" לדודה מתחת לחגורה על העלבון משנה שעברה מפתה כמו שמפתה שמיכת פוך בלילה קר במיוחד.

אובדן פרטיות כתוצאה מעומס 'משפוחה', סגירת פתחי המילוט כתוצאה מהקורונה, עייפות למארחים, מתיחות אצל הרווקים/ות . כל אלה יכולים בקלות ליצור חורבן.

אז בואו נגדיר מחדש מהו חג שמח –  או לפחות נכוון אליו:

  1. חלוקת עבודה ותאום ציפיות כמעט תמיד ימזערו נזקים- שום אסון לא קורה אם מפרידים כוחות וזה לא אומר כלום זולת הפרשנויות הסובייקטיביות שלנו. זו לא בושה לבקש עזרה.
  2. בדידות היא לא נחלתם של הרווקים – יש המון נשואים שמרגישים בודדים ולכן אם אתם מרגישים בדידות מראש שתפו אדם קרוב, תחלקו כאב, לשמור בבטן מביא אולקוס.
  3. אל תעמיסו לא על הגוף ולא על הנפש- צאו להתאווררות בין לבין.
  4. השפיעו איפה שאתם יכולים ושחררו היכן שאינכם יכולים להשפיע.
  5. הכינו "עוגנים" – כל דבר שיכול להקל עליכם, סוג של עוגן להרגעה.
  6. תכננו מראש: מתי, עם מי, כמה ועד מתי ותתקשרו את ההחלטה.
  7. והכי חשוב: בררו מול עצמכם קודם מה יעשה את החג לשמח ותחתרו לכך, גם אם לא תצליחו ב 100% אלא רק חלק מתוך המאה , דיינו.

הכותבת היא סימי אקשוטי – קואוצ'רית, מרצה ומנחת סדנאות, מדריכת מאמנים במכללת "יוזמות"

 

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות