אילוסטרציה
כבר במפגש הראשון שלנו בקליניקה שלי, רותם (בן 15) הניח את הקלפים על השולחן והסביר שאין לו בשביל מה להמשיך ללמוד ומעדיף להיות עם חברים ולהיות בחדר רוב היום. לדבריו "זה לא שאני לא יכול, אני פשוט לא מצליח להביא את עצמי לשם. אני לא מבין איך הבית ספר יעזור לי בעתיד. וכשאני חושב על זה, אין לי בשביל מה להשקיע". רותם הרים ידיים בתחום הלימודי והקלפים שנשארו לו, לדבריו, כדי לסיים את המשחק הם "או שמעיפים אותי מבית ספר או שאני נשאר כיתה".
מדיווחים שעלו במהלך השנה האחרונה, מגפת הקורונה הורידה בצורה דרמטית את רמת המוטיבציה של בני הנוער בישראל. כניסתה של הקורונה לחיינו, שינתה מן היסוד וערערה את התחום הלימודי והחברתי אצל מתבגרים ובעיקר את התקשורת עם ההורים.
גיל ההתבגרות הוא תקופת התפתחות קריטית שמלווה בשינויים מהירים מבחינה פיזית, נפשית וחברתית. עם הקורונה ובלעדיה, סיר הלחץ של תקופת ההתבגרות מתקיים באופן טבעי אצל כל המתבגרים. השהייה הלא נעימה בתוך הבית לאורך חודשים, גרמה להורים ולמתבגרים, להפסיק להתפתח ולאלץ לוותר על המוכר, הידוע והבטוח, ועם אלו נעלמה המשמעות בחיים, המנהיגות, לקיחת האחריות והאינטראקציה החברתית מול הילדים. דר' ויקטור פרנקל הסביר, כשאדם אינו מצליח לחוות הצלחות, להכיר במטרות ולקחת אחריות על חייו, באופן טבעי יראה את חייו כחסרי ערך ומכך יהיה חסר מוטיבציה.
חוסר המוטיבציה אצל בני נוער יוצרת חרדה, דאגה ולחץ אצל הוריהם. כמאמן אישי לבני נוער אני נחשף לתבנית קבועה בה הנער או הנערה אינם מצליחים לעמוד בציפיות של הסביבה, הכוללת גם את ההורים, הביקורת משתלטת על התנהלותם, תחושת הכישלון שלהם גוברת והמוטיבציה לשינוי יורדת. אין ספק שהדבר מערער את הדימוי, הביטחון, המודעות והאמונה העצמית של כל מתבגר בתקופה קריטית זו.
איך מייצרים מוטיבציה ומשמעות אצל מתבגרים?
הנה כמה דרכים להורים ולצוותי חינוך כדי להגביר את המוטיבציה ולצקת משמעות חדשה אצל מתבגרים:
1. צריך לעשות את מה שצריך לעשות כדי שנוכל לעשות מה שאנחנו רוצים לעשות – לא תמיד אנחנו אוהבים לעשות את מה שלא צריך או לא תורם לנו ועדיין לעזור לבני נוער לראות משימות חסרות משמעות כחלק מיעד גדול אליו רוצים להגיע, זהו מסר יקר לחיים.
2. תמיד לתאם ציפיות – אם המתבגרים ירגישו שהם צריכים לעמוד רק בציפיות של ההורים – המוטיבציה תעלם. אם המתבגרים ייקחו חלק בהחלטות הבית או הכיתה וישמיעו את דעתם, המוטיבציה שלהם לקחת אחריות תהיה גבוהה יותר.
3. לפרגן זו לא בושה – ביומיום שלנו אנו נוטים להתמקד במה שאין ופחות במה שיש. להדגיש בפני המתבגרים את החוזקות והערכים שלו מדי יום, מגביר את המוטיבציה שלהם להאמין בעצמם וביכולות שלהם.
4. לדבר בגובה עיניים – בני נוער לא מתחברים ל"הרצאות" של מבוגרים ש"יודעים" יותר טוב מהם. הם מתחברים למי שמראה להם אכפתיות, עניין ומביע סקרנות לגביהם. שאילת שאלות מנטרלת את חוויית הביקורת ומגבירה מוטיבציה לתקשורת נכונה ובריאה.
5. לתת להם להתמודד עם כישלון – הורים רבים מונעים מהמתבגרים שלהם לחוות את ההשלכות של כישלון. אך זה גם מונע מהמתבגרים להתבגר והמשימה החשובה ביותר נלקחת מהם ומכאן שבפעם הבאה המוטיבציה שלהם לקחת אחריות על עצמם, תרד.
6. לא משאירים אף אחד מאחור – לעיתים בני נוער רוצים להגיע לפסגת ההר לפני שחוו את הדרך לפסגה ושוכחים שגם בדרך יש עוד פסגות לכבוש. אם נוותר עליהם ולהם בדרך לפסגה, עשינו להם עוול ולקחנו מהם את החמצן שנשאר להם. לשאול אותם מהם צריכים ממך כדי לעזור להם בדרך, יכול לגרום להרגיש שייכים ולהגביר את המוטיבציה שלהם לפעולה.
7. אני טוב במה שאני טוב – אם זיהיתם שהמתבגרים שלכם טובים בתחום מסוים בהם מרגישים ביטחון וחווים הצלחה- טפחו אותם, תעזרו להם לממש את הפוטנציאל שלהם ותאמינו בדרך שלהם בלב שלם.
